בס"ד
שעת דמדומים,
דמים בדמים,
אחים באחים,
ודמעות...
שעת דמדומים,
כאבים כאבים,
לוויות על גבי לוויות...
שעת דמדומים,
הלילה יורד,
עלטה מוחלטת, כבידה,
שעת דמדומים,
אין השמש נראית,
וגם הוא כבר לא לידה...
הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר...
אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת...
מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב:
"אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם"
כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות.
זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר...
אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת...
מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב:
"אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם"
כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות.
זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה...
[ליצירה]
או....
עכשיו התחלת לדבר...
איזה כיךף לי לקרוא את זה....-זה ממלא בהמון שמחה כי אני מזדהה עם הרבה ממה שכתבת... וואי איזה מהמם...
התלהבתי נורא...
[ליצירה]
אמאלה.......
אולי בעצם...-וואו.....
כ"כ עצוב...
כתוב כל כך ....
כל כך כאילו מן המתים דיברת....
מדהים...
משאיר את הקורא מול המסך ללא כל יכולת ביטוי או הוצאת הגה...
יא....
[ליצירה]
וואו......
זה כ"כ יפה....
איזה כיף לך שאת ככה מרגישה,
איזה כיף שביתם פתוח בשבילך,
בינתיים את יכולה להיות שם ללא עצמך,
-גם זה יבוא מתישהוא...
כתוב מקסים.
[ליצירה]
אחרי תגובה כזאת ארוכה של קודמי פאדיחות להגיב במשפט אחד אבל בכלאופן...
כתוב יפה מאוד.
ועם זאת בנוגע לרעיון אהבה=רגעי חסד ולכן אני לא מסכימה שאין אהבה דווקא יש והיא בעצם רגעי חסד כמתנה מלמעלה...
חוץ מזה מצוין.
[ליצירה]
את כותבת מדהים.
הרשי לי לחלוק ולתהות...-האם רק שנבין את משמעות מילותינו נדבר ונשחררם לעולם?! והרי זה אבסורדי נורא...(להרבה אנשים אין בכלל מושג על מה הם מדברים כשהם מדברים-מדברים כי כולם מדברים...)
זה לא סותר- ז"א לעניות דעתי מותר לשחרר את אותן המילים גם אם איננו מבינים -לאט לאט זה יתבהר ונשתחרר.. ונבין יותר לפני שנדבר.... לאט לאט...
מקסים נורא.
תגובות