לעת עתה
אבל רק לעכשיו
החלטתי לנוח.
אני מסדר את הכסא
יפה יפה
שחור על ירוק כהה
ומניח רגל
ועוד רגל.
בידי האחת
כוס
בידי האחרת
חולצה
רקומה
קרועה.
זו אתנחתת ביניים
לשעת צהריים זו
עוד מעט
ימשכו הקרבות.
[ליצירה]
..
תוהה לעצמי על מה זה נכתב?
לפי לפחות, זה הזכיר פינוי,
רק ששם לא יכולת לבחור באתנחתא, היא נכפתה עליך, ויעידו הכתמים הכחולים, והחולצות הקרועות...
[ליצירה]
שיר מעולה אך נראה כי אתה כותב כתיבה אסוציאטיבית בלי לחשוב. זה טוב בשיר זה כי הכותב לא ממש צלול, בזכות חברו הטוב ג'ק, אך עדיין יש צורך בפיסוק (ולדעתי בעריכה קלה).
תגובות