בין שמירה לשמירה אתה לוקח נשימה
בין נשימה לנשימה אתה חוטף תנומה קלה
ובין תנומה לתנומה אתה חולם חלום
ובין חלום וחלום אתה שוב שומר
ובין שמירה ושמירה מופיע לך דה ז'ה וו מאותו חלום, שכבר הספקת לשכוח ;).
[ליצירה]
למען האמת לא בא לי להגיב על השיר ולהיכנס לדיון המדוקדק שמוציא אחד לשני את המיץ. (טוב...ככה זה ויכוח). אבל בכל אופן... אם אתם כבר בנושא של ביקורתיות... אז זה קצת מחליא לקרוא את התגובות בשפה הגבוהה הזו... זה נשמע כמו המאה ה-16 וזה נשמע כאילו כל אחד מתחנף לשני. אני מקווה שאתם נהנים מיזה, כי לקרוא את זה היה זוועה. זה שזה אתר יצירה לא אומר שצריך לדבר גבוה גבוה ולשחק אותה "יצירתיים" זה כבר נהייה סתם מעיק.
תחשבו על זה.
יומשמח :)
[ליצירה]
מוכרת ההרגשה.... זה מאוד מהנה לעמוד מול הקהל! לפעמים קצת נמאס מהתגובות של האנשים (אני ברחתי פעם על הכסאות במקום בשביל שבינהם) אבל.... אח"כ מתגעגעים לקהל הזה. אל תברחו! אל תחזרו מהר למאחורה!
בהחלט שיר, משפט יפה :).
וזה יותר מתאים לשיר מאשר למשפחט מאוחה, לדעתי.
סחטיין עלייך מתוקה! ד"ש ממני...
[ליצירה]
גם אותי זה מצחיק וזה גם מאוד כיפי לעשות מערכונים של זקנים... :) (מנסיון)
כמו שלשפה יש את השנים שלה... אז כיום איפה תראה "סבא גילי" ?? או "סבא אמיר" וכל אלו?... אין כאלו.
בעתיד השמות שלנו יהיו כאלו... אויי... בימים ההם איזה שמות שהם היו קוראים לילדודס שליהם.. הם היו מנסים לחרוז שמות חדישים במקום לקחת את אלו היפים הקיימים, ולפעמים זה נשמע כמו שם שצריך לחפש לו פירוש באנציקלופדייה... ;)
[ליצירה]
מזכיר את שירי 1,00 זמר וזמר =)
אהבתי מאוד!
חרוזים מוצלחים!לא נשמעים מאולצים...
הכי אהבתי "מפסגת החרמון" כי אני מחכה לשלג.
ואת החלק האחרון בשיר שיש תקווה, "לא תדעך הלהבה"...
:)
תגובות