אני רוצה לברוח,
למקום שאין ממנו חזרה,
לזרום עם הרוח-
להרגיש חסרת הכרה,
להגיע למציאות שונה-
למציאות שלי.
לשנות את התמונה,
למקום שיתאים בשבילי,
שלא אצטרך לחשוב,
ולא להתחשב,
רק להרגיש ולאהוב,
לשכוח את הכאב.
[ליצירה]
חבר'ה!
אל תדאגו, אני לא אומרת ששכחנו לבלתי זכור....
אני רק אומרת שהפננו את תשומת הלב שלנו למקומות היותר אפלים, ואין לנו כל כך ברירה,
הבחירה שעלינו לבחור היא לזכור מה באמת הופך אונו למאושרים, ולזכור מהם הדברים הקטנים אומנם, אך החשובים ביותר!!!!!
תודה בכל אופן..... ולמרות השכחה, יש לשמור על התקווה, האושר, השמחה!
[ליצירה]
צללית!
הקטע פשוט מדהים!
כל כך אמיתי, כל כך נוגע...
זו הבעיה שלנו, "עם קשה עורף", אנחנו מעדיפים להעריך מה שיש לנו רק כשזה קשור בכאב....
ולכן גם לאורך כל ההסטוריה, על מנת להבנות, היה עלינו לכאוב כל כך....
מי יתן, ונדע להבנות גם מתוך שמחה, ולא נדע עוד צער....
תמשיכי לכתוב!
את כותבת מעולה!!!!
[ליצירה]
וואו! אמה! אין לי מילים! כמה עצמה! כל מילה מצמררת ונוגעת, איזו כתיבה מרטיטה...
את כותבת מצוין!!!
תמימות שהולכת "לאן" אסור לשאול. - ענק!
יישר כוח עצום!!!
תגובות