ריבונו של עולם,
לפניך גלוי וידוע כל מה שקשה לי.
אם מוצדק, הרי טוב.
ואם לאו, לאו.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תהיה פילוסופית אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו? במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. קשה להגיע לרמת מודעות כזאת [ליצירה]
- [ליצירה] כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה. בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר העיקרי שאני אוהבת בקטע הוא שזה מדבר על נושא יחסית נדוש ולעוס, אבל הוא מציג את זה מזווית טיפה אחרת ומצליח לדלג מעל המחסום הזה. אני אוהבת שזה לא "תאהבי אותי קצת יותר ונצא לטיול מדהים בין שמים וארץ והכל יהיה יופי טופי וניהיה החברים הכי טובים בעולם". הכל הרבה פחות מתוק ולכן, בעיני, יותר ראליסטי ואמיתי. "תכסי את הכיעור שלי במילים יפות זה יפצה על הצער זה ישאיר פירורים לימים של מחסור" זה קטע בשיר שממש אהבתי. בקיצור, עבודה מעולה, כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] רוויטלוש!!!! אנחנו אוהבים אותך! שיר מתוק... [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה - לשניכם... יש לי מה לענות אבל אני חייבת לזוז, אני אכנס ב"שעות הקטנות של הלילה"... הערה אחת לעוף (קטנה קטנה), אתה יודע שנחון..., נכון?(ז"א, זה היה בכוונה, נחון?) [ליצירה]
- [ליצירה] לשמעיה שחף! אני מזה לא מסכימה!! דבר ראשון, אקדים לומר, שיש הרבה סוגים של זוגיות, ולכל אחד מתאים משהו אחר. דבר שני, בן זוג יכול להיות הנשימה שלך, הנשימה הכי עמוקה בעולם. אתה שייך, ושייכים לך, והשאיפה היא לחיות את כל החיים יחד, עד הסוף. במידה וזאת גישת שני הצדדים, כמובן!!! בן זוג הוא לא עוד חוויה מרגשת בחיים, הוא שותף לחוויות שיבואו וילכו. ורק הוא ישאר... ליוני, אחלה שיר. באופן אישי, נראה לי שהוא צריך קצת חידוד, כי סכ"ה זה נושא די "מטופל", אבל אהבתי את הרעיון. לך תשיג אותה... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה על האומץ לגבי הפעם ראשונה ניקוד. זה גם תוחם יותר את המקצב. אבל אני חושבת שמרגישים שהפוקוס של השיר לא על התוכן וזה טיפה גורע. כמו תמונה של פרחים מאוד יפים, שהפוקוס מאחורה. אז הנושא טוב אבל צריך עוד ללטש. חוצמזה, הבעיה בניקוד היא שצריך מאוד לדייק. לדוגמא, נדמה לי שצריך להיות דִימעותיה (חיריק) ומה זה שבי דבק? ולמה קפלי ודהוי לא מנוקד? אם מנוקד אז מהתחלה ועד הסוף. סליחה אם יצאתי ביקורתית משהו, אבל זה דווקא כי יש משהו בשיר, וחבל לפספס אותו... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אקח את זה כמחמאה... החרוזים בשירות הפן הצורני והם עוזרים ליצור את המקצב. אולי בגלל זה זה מסתדר. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לבכות, כתבתי את את זה כי אחיינית שלי בכתה נורא.... (ותודה...) [ליצירה]
- [ליצירה] ואליי מחר, מה יהיה? עת יחליף אור השחר הלבן, את אור נרות בדידותיינו? שמא יתפוגגו הצמידים, וימוגו הגמלים יחד עם אור הגחליליות? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מרגישה שיש משהו שפיספסתי בשיר, כאילו יש רובד נוסף שאינני מצליחה להגיע אליו. האמנם זהו סיפור התפוח בלבד, או שיש עוד? [ליצירה]
תגובות