דברים שהבנתי בלב
בלי להבין אף מילה:
(ואולי בדיוק לזה התכוונת)
שרק תהיה שם להקשיב
שרק תהיה שם
בכלל
ולא משנה מה תגיד
אתה קיים לי
וזה העיקר.
מקווה שזה לא יותר מידי,
מעין.
שוחזר, הפעם עם כותרת, אבל באמת נכתב אתמול.
מעין ש
-
בת 35. איך זה קרה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מסכימה איתך פשוט בשל העובדה הפשוטה שזה לא נכתב כ"מוחחה של השקעה". אתה מפחית את זה לדרגה של "יופי, הצלחת לכתוב למישהו ברכה בחרוזים". באמת ככה אתה רואה את זה? אני לא ממש אובייקטיבית, אבל אני חושבת שיש בזה יותר מזה. וזה בכלל לא נכתב על אנשים ספציפיים, מצבים ספציפיים או משהו כזה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא חושבת שהבנתי הכל בקריאה ראשונה. אבל התרגשתי בכל זאת.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי, דארלינג. זה יפה. באמת יפה. וגם מובן (לשם שינוי, מבחינתי:) ) יש דברים שהמגירה מתחת למיטה היא המקום הכי טוב/בריא/רצוי בשבילם. או לפחות ככה אומרים לי... [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ [ליצירה]
- [ליצירה] אוף...שוב דמעות. (מה יהיה איתי??) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם לא הגבתם כי לא הובנתי, אבל עקב הערה, הרי לכם כמה הארות: "מה שהיה" - באמת היה. "ומה שלא" - לא היה. ואולי אם היה, היה עכשיו יותר טוב. אולי מה שהיה - היה עובר. "ומכל זה באתי לחשוב" - שאולי, אם פעם אחת, אפילו אלוהים יבין, שלפעמים אי אפשר בלי חיבוק ממישהו (הוא. ולא היא)...אולי היה אחרת. "אלהים" ב-ה' ולא ב-ק', כהרגלי. כי אם אני באה למרוד במוסכמותיו, אז עד הסוף. גם בשינוי השם. אבל אלוקים נשאר אלוקים, מה שלא היה לא היה בשל כך... וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] שי'וש. כמה טוב היה לגלות שהיה לי את הכוח לשים עוד שכבה גם שניה, גם שלישית. וחוץ מכאב גב מחריד, אני שלמה ומרוצה ממה שיצא. יחסית לפעם ראשונה שבה אני צובעת, בכוחות עצמי ממש, יצא יפה. ולעולם ישארו כמה צלקות, כאלה כתמים שגם עשרים שכבות לא יכסו. אולי יש סימנים שתמיד צריכים להשאר... שי'וש, ופעמים מאוחר מידי להרוס את הכל עד לשלד אבל אף פעם לא מאוחר מידי לנסות לקבל את הדברים פשוט כמו שהם. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו מרקינוסטטוס. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה מעולה!! [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, ממתי היא קוראת לו "אבי"?? [ליצירה]
תגובות