דברים שהבנתי בלב
בלי להבין אף מילה:
(ואולי בדיוק לזה התכוונת)
שרק תהיה שם להקשיב
שרק תהיה שם
בכלל
ולא משנה מה תגיד
אתה קיים לי
וזה העיקר.
מקווה שזה לא יותר מידי,
מעין.
שוחזר, הפעם עם כותרת, אבל באמת נכתב אתמול.
מעין ש
-
בת 35. איך זה קרה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני לא יודעת אם לא הגבתם כי לא הובנתי, אבל עקב הערה, הרי לכם כמה הארות: "מה שהיה" - באמת היה. "ומה שלא" - לא היה. ואולי אם היה, היה עכשיו יותר טוב. אולי מה שהיה - היה עובר. "ומכל זה באתי לחשוב" - שאולי, אם פעם אחת, אפילו אלוהים יבין, שלפעמים אי אפשר בלי חיבוק ממישהו (הוא. ולא היא)...אולי היה אחרת. "אלהים" ב-ה' ולא ב-ק', כהרגלי. כי אם אני באה למרוד במוסכמותיו, אז עד הסוף. גם בשינוי השם. אבל אלוקים נשאר אלוקים, מה שלא היה לא היה בשל כך... וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מה שקורה כשעוברים דירה... [ליצירה]
- [ליצירה] המשפט האחרון...\ אייקון צביטה בלב והזדהות\ [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, כמה שאני מזדהה. Amen sister! [ליצירה]
- [ליצירה] לי, זה, דווקא מאוד מובן. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף...שוב דמעות. (מה יהיה איתי??) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי למרות שלא את כל האגדות אני מכירה. הרבה פעמים אני חושבת שאין כמעט אף אגדה שבאמת אני יודעת את כולה מההתחלה עד הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם כשעוד היית מסתכל עלי נרדמת לצידך כמו שהיית דואג אם תמיד אהיה שלך פעם היינו מדברים מעט היינו מדברים בשקט מדברים לאט היית מסתכל לי בעיניים שדיברתי איתך (שם שיר: מדברים בשקט מבצע: עידן רייכל לחן: עידן רייכל מילים: עידן רייכל) [ליצירה]
- [ליצירה] הערה קטנונית ופחות קשורה: הכוס השבורה בחופה אינה מסמלת מזל טוב, היא זכר לחורבן בית המקדש! (ולכן כיום יש המקפידים לשבור את הכוס באמצע החופה, ולא בסופה רגע לפני שכולם קוראים "מזל טוב", על מנת שלא יצא שאנשים מברכים על חורבן הבית). [ליצירה]
תגובות