ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת לא אכביר במילים כדי לא לפגום בכבוד המתים בזכרם בחוטים הדקים שרוקמים את היצירה. (שירת, עכשיו את מבינה?) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מזעזע. זה אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אמא של...פיצ הי שי-זאת חגית אודיה הזמינה אותי לקרוא שיר שלך ותהיתי---- האם יש משמעות לכך שאתה כותב דוקא-"נפטר"? וחוץ מזה-משלומך? ואיך הלימודים [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] "מרֹב זָרוּת לִפְעַמִים אַף מָים רַבִּים קָשִים לַחְדוֹר סַלְעֵי חָשָד." כל כך. איזה יופי. שיר נעים שכתוב טוב. יפה. מצא חן בעיני. ---- היה לי מוזר המעבר בין "ולוּ עלה בְּיָדִי הַייתִי בּוֹנֵה חוּרְבָה בַּשָדֶה" לבין "הַיוֹם אָנִי בּוֹנֵה חוּרְבָה בַּשָדֶה". מעבר פתאומי מדי, לא כ"כ ברור לי מה קרה שם ואיך קרה. [ליצירה]
- [ליצירה] |דומעת מצחוק| הו! נקרעתי - קשות; ללא - ספק. את צריכה - לעשות את זה, לעתים - קרובות יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] הו! |מתרשמת| הכתיבה הכי טובה עד עכשיו, בעיני. מעריכה כתמיד, פיצ. [ליצירה]
- [ליצירה] שנון! (אבל אני חושבת שהשביב השחור שהשתחל לתמונה מצד ימין [קצת מעל לחומה] עושה את זה לא מוקפד. וחבל, לדעתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתול- כמעט, אבל אתה קרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מעולה. וזהו. [ליצירה]
תגובות