[ליצירה]
אלי
ברוך הבא לאתר, בתקווה שהשירים הבאים שתכתוב
יהיו יפים ועמוקים כמו זה.
כל אישיותנו כטירה עתירה.
מלאת חדרים, מרתפים אפלים,
ועשרות "מעברי סתרים".
זכרוננו עצמו בנוי מגרות מגרות
(אנשי המחשבים ביננו מכירים את זה כרג'סטרים)
אם יכולת קיבול מדהימה,
אם נכנסנו לתוך חדר בתוכנו,
צללנו לתוך זיכרון שרק ממשיך להכאיב...
דלתות החדרים הם כמו דלתות בבית מלון,
בשביל לפתוח.. צריך מפתח,
בשביל לסגור... מספיק רק לטרוק.
אל נברח מזכרונות הרודפים אותנו,
אל נחפש "מעברי סתרים"
כח עצום נמצא בתוכנו..
לסגור דברים, הנאבקים להשאר פתוחים..
[ליצירה]
פרק טרי במחברת העבר
בועת זיכרון חולף.
הלב מתאמץ בלהט הקרב
בין להמשיך ולאהוב..
לבין מחדש להתאהב.
ואנו נשמטים בחריץ שביניים
ובסופו של דבר..
אם לא מוצאים איזון בין השניים...
מקפלים רגליים, ובורחים.
[ליצירה]
הי..
יש לך אמנם רק שלושה שירים,
אך את כותבת יפה מאוד.
נהנתי לקרוא את השיר הזה
הטבע טבוע בי
והשילוב שעשית בו בשיר
נוגע.
המשיכי לכתוב !
עוד מצפים לך דברים שמחים לכתוב עליהם.
[ליצירה]
אביב וסתיו.
יפה כרגיל. אני נהנה לקרוא ת'שירים שלך.
במיוחד שנגעת ביסמין,שיבא,ונענע...
נדיר למצוא אנשים שמשתמשים בצמחים בשירים שלהם.
מזכיר לי פעם משורר שנתן לי עותק של שיר שהוא כתב על ריחו של הטיון הדביק(שיר מקסים-רק חבל שאני לא מוצא אותו..)
בכל מקרה... העלת לי חיוך.
[ליצירה]
אני אוהב שירים על ארצנו הקטנטונת..
וזה אחד היפים שקראתי... באמת...
יש למילים טעם של מדריך טיולים
החובק ארץ המחבק אדמה
שמרי על עצמך ארץ
מפני אנשים המחפשים למוסרך..
[ליצירה]
אירונית היא הקידמה...
בילדותי גדלתי על שפת יער רחב ידיים,
היה הוא לי למפלט, למסתור, למשחק.
אך בוקר ולפתע רועשות האוזניים
מקול מסור חשמלי שעל עץ מונחת.
ועתה לה קמה שכונה לתפארת,
בינייני קומות ומשרדים.
איה לו היער ששחקתי בו כילד ??
ביער של פלדה ובטון
ילדים משחקים..
[ליצירה]
כשיש אהבה
מספיק כל אחד מהדברים הנ"ל.
אך כשאהבה תלויה בדבר
והלב אינו יוצא לבקר..
אז אלף נוצות לא יכתבו מגילה
ואלף דמעות יירדו
על אהבה שנשרה כמו אלף עלים בשלכת.
מצטער על הפסימיות
מסתבר שסינפטה אחת (לא כ"כ טובה) התעוררה
מהיצירה שלך...
[ליצירה]
תגובות