[ליצירה]
(אם תרשי לי להקדים..)
כשנשמעה צפירה
מאות ניסו להמלט
נלחצו נרמסו
כשנשמעה צפירה
ירו הנוגשים
ובלי חשבון..הרגו
כשנשמעה צפירה
עיניים נישאו
טעם הפדות נישא
כשנשמעה צפירה
הגיעו הפודים
ובכי שחרור נשמע
כשנשמעה צפירה
מול החוף עגנו
ספינה צופרת לספינה
כשנשמעה צפירה
אל החוף ירדו
אלפי פליטים
מתופת השואה.
[ליצירה]
הי..
יש לך אמנם רק שלושה שירים,
אך את כותבת יפה מאוד.
נהנתי לקרוא את השיר הזה
הטבע טבוע בי
והשילוב שעשית בו בשיר
נוגע.
המשיכי לכתוב !
עוד מצפים לך דברים שמחים לכתוב עליהם.
[ליצירה]
הי..... אני מכיר את הרגשות האלה.....
עצה אחת אני אכתוב:
אל תתני לשום דבר לכאוב,
תסתכלי על ה-כל במבט של שמחה,
לדעת שהכל יצא לטובה.
ולמרות שרבים פיתויי העולם...
אל תתני להם להכנס לך לדם!
כי את חזקה מכל פיתוי,ובעזרת אבא היושב במרום,
תוכלי לעבור כ-ל! מחסום.
לא להשבר!
[ליצירה]
"עד שנגמר... שנהיה"
"עד שעגנו... שזנחו"
אהבתי את הניגודים. כאילו ההליכה משלימה מעגל כלשהו..
או שפשוט ההליכה היא במעגלים..
- שני הרעיונות יפים בעיני -
"וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה..."
[ליצירה]
עונות השנה יצאו במחול
מצאו הן אוצר של שירים קבור בשורשיהן
הצפצפה הכסיפה מבושה
בשורשיה לא נמצאה אפילו מילה אחת קטנה.
האזדרכת מצאה פזמון,
האלה והאלון את הבית ראשון
הקטלב חפר לו בית שני
והאטד גילה סיום עוקצני.
ןעתה חיפשה החבורה
למי לתת את המתנה הנפלאה..
והנה לעת ערב מופיע מבין השבילים
איש לבן שער, הרודף אחר שירים.
שואל הוא אותם: המצאתם שיר ??
שבמשך עונות קברתי שירים
ועתה מצאתי אחת ראויה..
מיהרו העצים ומסרו הבתים,
ומחרוזת ענד לה.. תחת עץ הצפצפה.
יורם
שיריך יפים בזכות עצמם...
מאושרת היא האשה שזכתה לעונדם...
תגובות