העברתי ידיי
על עינייך
רפרוף שפתותיי
במליחות דמעותיך
פעימות ליבי
בקצב נשימותיך
והבל פיך
על פניי
מבטיח ,
אחד אנחנו
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כל השירים, אחד. לא? לפחות השניים שהתפרסמו היום. (היה יותר טוב אם היית מחכה קצת, נותנת לשכוח ומפרסמת שוב). שיר אמריקאי להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנות הציטוט... אני רואה ששנינו משתנים- ולטובה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מדהימה ברכותה, ברגישותה, ביופיה ובתכנה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה יפה, התוכן לא לגמרי ברור... לא מצאתי את שילוב המזרח והמערב, רק את המערב- בתיאור השוט השועל והגבר.... שי- פרט הגדם נמק והסבר! אם כי יש בזה משו יפה, אפשר להתחבר משיר זה לכל מיני כיוונים ודברים, ואולי זו בעצם המשמעות של שיר טוב, שלא כובל אותך למשמעות צתוכנית בודדת ומצומצמת... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד וקליל! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) ושי- אני אחשוב על זה. עם זאת, דווקא ערבוב הזמנים מבטא, בעיני, את האנרכיה, את הכאוס, את הסירוב, את המרד.... אבל אני אשקול זאת שוב, וגם אתה, נסה לראות זאת לרגע באור זה.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, העובדה שאתה מגיב במעין שיר תשובה- תמיד נעימה לקריאה ומחממת לב. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- איזה יופי!!!! הסגנון של יצירותיך האחרונות שונה, השתנית, התפתחת, זה מקסים, זה נפלא, זה כ"כ יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- כפי שאמרת : טוב להודות, אז תודה גם לך על הקריאה והתגובה. תמשיך להיות שמח, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, או שמא סתיו-? איזה יופי צרוף. אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו, ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...) [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
תגובות