כשהרגשת לא טוב כולם רצו אליך עם מדחום.
אילו מדדו פחות ונתנו יותר.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממזר פרחים, יום יבוא ולא יקרא שמך עוד ממזר, כי אם ילד חוקי (ילד יהודי קדוש כבר אמרנו?) [ליצירה]
- [ליצירה] חחח.. "חייב איניש לבשומי" - גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את השורה האחרונה - מתוק!! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה מתאים יותר לסיווג "שירי ילדים". [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, זה ממש נכון! ... רק חבל שבשביל הסוף השונה הייתי צריכה לקרוא את כל הסיפור, שמוכר לי מגיל 5 בערך... אי אפשר היה לקצר איכשהו? אפשר היה לצמצם עד כדי פסקא אחת אפילו, ולרמוז על כל שאר הסיפור, המוכר ממילא [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! יש לך יכולת מופלאה לתאר מצבים ורגשות בצורה כל כך מדוייקת! (אבל בקשר לתוכן - קצת מסוכן להשתוקק לאביר. הגבר הממוצע הוא לא ממש כזה, את יודעת..) [ליצירה]
- [ליצירה] הזוי. בהחלט מעביר את המסר איזה דבר הזוי ותלוש זה מלחמה מתואר בכנות ובחיות שנותנות לי הרגשה שאני שם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד נכון... ויפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אם אשכחך ירושלים המפגש הראשון שלנו בשיר של הדס, עם "עלייתנו" לפוסט-ירושלים שלה, הוא עם המילה "פסולת". זה משקף לדעתי את תוכן כל השיר. נראה לי שהפסולת "סודקת" את הרחובות, כיוון שאין אלה סתם רחובות, אלא *רחובות ירודשלים*, מהם היינו מצפים להיות כליל השחמות והיופי. כל השיר הוא על הסדק הזה, לפי המעט שהבנתי. העליבות, הפסולת, ההתפוררות, ה"קולות הגרוניים" (השכונות הערביות של ירושלים?) חתולי הרחוב וכו'. לא לזה אנו כמהים כשאנחנו מתפללים על ירושלים. ירושלים היא מושג, סמל, מושא לכמיהה של דורות על דורות, והדס מציגה, כך נראה לי, את החלום מול שברו העכשוי. תסתכלו גם על הכותרות של החלקי השיר - מה יש לנו במקום עליה לרגל, במקום ניסוך המים. (אני לא יודעת מה זה "זימון", אך מניחה שזה גם קשור לעבודת המקדש באופן כלשהו). ולכן "...לשמך/ הכמו-מובס כמו-דהוי". עצוב. [ליצירה]
תגובות