[ליצירה]
אני לא מאמינה...
בשעה שהיצירה נכתבה/נשלחה לפה... (או אולי קצת אחרי...)
לימדתי את הבנות שלי על פרויד, אנה או והשיתוק ההיסטרי.
צירוף מקרים נחמד שכזה...
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
תגובה נאותה
כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך.
רגע...
מה אפשר לשנות...?
איזו ביקורת אפשר להעלות פה...?
מה מפריע לי?...
טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה.
תגובות