הכסף הוא לא העיקר
הוא רק אמצעי להפגיש בין בני אדם
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך אף אחד עדיין לא הגיב?! [ליצירה]
- [ליצירה] זו תמונה מקורית שלך? אני מכיר צייר שצייר פעם תמונה בדיוק על פי העיקרון הזה. בכל אופן זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] את צירת? מוכשרת! אני מקווה שהיא לא מתארת את עצמך, היא נראת מוטרדת, מיוסרת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו! זה נראה כמו יד א-הים שבאה לקחת משהו מהעולם הזה אל מקום אחר, ללא גבולות ומסגרת (אולי גן עדו). [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון לחזור לדרך אבות, בכתיבת סליחות, ממש יפה ויצא גם מוצלח, (גם הקטע של הנוטריקון) אשריך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי [ליצירה]
- [ליצירה] מורכב חולמני מה ויפה. יש פה שילוב של אלמנטים מהקרבן- הקירבה בין איש ואישה אולי גם "אישה לה'" האש על המזבח , הכוונה שבתפילה ובהתפלות על בן הזוג. החיטוי גחלים הזכיר לי חיטוט וחתירה אחד בשני, הבטלות אחד בשני וכלפי שמיה בכלל כל הקשר של שניכם, והפלאי, זה איך לא, זורק אל הקרב עם המלאך. ושוב, כפי שציינתי, מורכב מאד, מאחד כמה עולמות שיש בניהם הרבה משותף, וגם אתה פה משתף אותם וכופה אותם בכפיפה אחת וזה חולמני ובשורה התחתונה על כל המורכבות שקצת מעיקה בקריאה ראשונית, זה מאד מאד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא שושן יפיפה יכול לצמוח מבין החוחים, קוצים זה שלב, קוצים זה מחסום זמני, עד שיבוא זה שאת חליטי לתת לו לעבור את חומת התיל (דומני שכבר הגיע) ואז תוכלו לפרוח יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- תודה. דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?! כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו. את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי. [ליצירה]
תגובות