אי של השלום המובטח...
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי! אני מתבישת שעל כזאת יצירה לא הגבתי לך!!! זה מדהים! אין מילים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה הנה--- כנראה שהמחשב לא סבל את הקיטשיות הזאת שניסיתי להחליף את הכותרת "שושנה" למשהו יותר מתוחכם... אבל הנה, סדרתי את זה. אתם יכולים להביע דעתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. את נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חמודה גם את!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עברת? את מחסום הכיסופים? וווואו. [ליצירה]
- [ליצירה] ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך ירח על כידון הברוש... [ליצירה]
- [ליצירה] להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה שזה קצר זה מעולה- מעביר את תמצית הדברים. למרות שאתה עייף וגם לנשמה אין כח, אתה זוכר לאהוב, מזכיר את ברכות השחר, ברכות בשלהי יום. גם החריזה טובה והפסיחה בסוף מוסיפה את הרושם של: לחיות. אך אילו חיים אלו אם אפילו לנשמתך אין מנוח? בכל אופן טוב שאתה מודה על כך. ומוצא את מקור הכוח. (גם אם קשקשתי קשות, אני מתכוונת לכך.) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, חברות... אשמח להערות (נ)בונות... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה! כשחושבים על זה, הציור פשוט מתאים לימינו אלה, למרות שהוא פורסם לפני שנתיים... "זה היה ביתי"- כי מצויר בו עץ ובית ושמש (לכל מי שתמה) ומצד שני יש משהו בוער בברוש ובקרני השמש... [ליצירה]
- [ליצירה] כמו השעון של קפטן הוק. (סתם, הכוונה לקיטש.) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד... "שפם גדול באיש קטן"... כזה זלזול פרחחי באנושות! כל כך חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מתכוון למספר הסיפורים הוותיק יוסל בירשטיין? עם הסיפור על חבלי הכביסה בשכונה הירושלמית? מאד לא ברור מה המרכז בתמונה הזאת- הדלת? החבלים? האטבים? [ליצירה]
- [ליצירה] אייי, הלב.... [ליצירה]
תגובות