אמרו לי
שצריך להקשיב.
אז אני מקשיבה.
מהנהנת בראשי,
מחייכת,
מקשיבה.
מי יקשיב לי?
מי יהנהן לי בראשו?
קשב.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] הי. אם אתה מוציא חוברת שירים מגיע לי אחוזים. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אצלי זהו סוף העולם רק אני צריכה סיבה לאושר כי פתאום הואר חדרי ענבל, נראה לי שמשהו פה מוזר... מדוע את צריכה סיבה לאושר עם הואר חדרך?? אולי התכוונת לכתוב "אך פתאום הואר חדרי"? [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, דבר ראשון תודה. קצת קשה לי עם שיר שמחולק לבתים, אני בדר"כ אוהבת לזרום עם הכתיבה ולא לגדוע אותה עם חלוקה לבתים ומקצב.. "הן" אחרי "כאילו" ממש לא בא בחשבון. "הן" - לשון נקבה, אתה מתכוון לשעות הקשות. אני מתכוונת למצוקה. לאובדן. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד. אולי מונולוג? קטע? [ליצירה]
- [ליצירה] שי, זה נוגע, אין ספק. התחושה הלא הגיונית שתהיה יותר גדול ממנו מצמררת, וכ"כ אמיתית. יהיה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מסכימה עם מאיר.. :) משורר.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא. אין חוט חזק דיו. הדבר היחיד שמספיק חזק זו האמונה שלנו. האמונה שככלות הכל - הכל מכוון ועוד נחזור לחולות, שיהיו לחים מדמעות של שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט חיבה זו דרישה הגיונית, אבל שתכתוב אתה את שיריה? זה כבר מוגזם. כל אחד וספר שיריו עד ליום בו תש כוחו מכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הוא נותן סימנים. כמו שאתה רוצה שהוא יקשיב - גם הוא "רוצה" שתקשיב. או אז תראה סימנים. ברורים. [ליצירה]
תגובות