.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אם כי חלק מהשיבוצים נראים מאולצים ומפחיתים מהזרימה. בשורות טובות, ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם מיש. הרי אם אני חלק אלוקה ממעל, והכל הכל אלוקות זה לא עניין של "להרגיש בנוח" או "לשתף את האלוקים". זה להפסיק לשים את עצמי, על שלל פחדיי ורצונותיי ולהיות לשם שמיים. אנחנו צודקים, חתלתול? [ליצירה]
- [ליצירה] טוף מרים. פעם חשבתי שההופכים חלומות למציאות נקראים כך בגלל המעשה הגדול. היום אני מבינה שצריך הרבה אומץ ואמונה בחלום שלך ובעצמך כדי להניח לו להפוך לחומר. האנשים נקראים גדולים בגלל המחיר שנדרש, וזה מחיר גדול להניח לחלום שלך להתגשם, להפוך למציאות. ובטח ובטח שיש נסיכים (אם לא, אני אצטרך להתחתן עם היחיד שאני מכירה..) [ליצירה]
- [ליצירה] אז מה ההבדל בין שיר לפלייר? [ליצירה]
- [ליצירה] http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=7015 תקפצו לכאן, קראו את הערתו של ממזי. נפגש בשמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] חובב, ד' תשרי התשס"ה . מסופר על רבי שבא אליו אדם וביקש ממנו שיעזור לו לחזור בתשובה. "למד אותי לבכות", ביקש אותו אדם. ענה לו הרב "לבכות זה לא מספיק. אני אלמד אותך לשיר". הרבה יותר קל לכתוב עצב. "נעים להיות עצוב" שר חמי רודנר, נעים וקל. הרבה יותר קל לברוח לחמימות המוכרת של כאב הפרידה, מחיר ההיכרות. כולנו היינו שם- כולנו התרסקנו בגלל אהבה, כולנו נכוונו בבדידות, וזה המכנה המשותף הכי פשוט. (שלא לומר נמוך) אבל זה לא מספיק, הייתי רוצה ללמוד לכתוב שמחה. להיות מסוגלת להתמכר גם לה, להתיידד איתה, להתכרבל איתה כמו שכולנו יודעים לעשות עם העצב והכאב. (אולי אפילו להאמין בה. מהעצב אנחנו לא דורשים הוכחות. רק המשחה נדרשת להוכיח לנו שהיא אמיתית. שלא תפוגג לנו באמצע). והנה, תראה איזה יופי אפשר לכתוב שמחה: http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=2217&code=390 [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס, היא לא זרקה אותך- אתה זרקת אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] עינת, יש לך שפה עשירה, אבל מבנה השורות קצת מקרטע וחבל. "שחשפו" מי חשף? למי נחשף? משהו שם לא מסתדר תחבירית. אם שמת וו החיבור ב "ואנכי" אז לוותר על הנקודה בסוף פרקי חייהם, זה נשמע קצת כמו זריקת קלאץ', זה חוזר גם ב"ספרים מרשימים. שינעימו". אבל אחלה שיר על אחלה שבוע. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי שיר על כלום לא טרחתי בו מאום שלחתי לפרסום (ורק ערוגה אחת תהתה- למה?) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
תגובות