[ליצירה]
לא יושב אני במגדל השן
צופה על העולם בעודי מעשן
לגעת בתמונה היה די קשה
שאין אני רגיל לזאת, כיוון ש
ממלאכותִי את ידי לרוב אני מושה
ובנסיונותי הראשונים מנסה ומחשה
רעיונות וכותרות בכל מדשן
מתגובות רבות של כל נושה
גם אם אחד שואל ומקשה
"מה לך בזאת, שבזה אתה פושה?"
ולפעמים צריך גם ללעוס כדי לקשר
בין רעיון ורוח וזר ש
יראה מחשבות שלרוב לא ארשה
עד כאן דברי האדם הישן
לילה טוב, כאן תותבת שן.
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
למה להכנע לתכתיבים
למה להתיישר בקווים
אני חוצה מרחב ומתבדר
אלך, אם רק ארצה, למקום אחר
הגדרה טכנית, תוחמת מחשבה
מונולוג, מאמר - אין שום סיבה
מתי קטע מהורהר הוא גם מקאמה
מי יבחין בהבדל עד כמה?
הגדרות הגדרות מולעטות בכפית
רק תבוא ותבחר, הכל בחזית
מוצג לראווה ונראה כה בסדר
הישנה אפשרות לא לזוז עם העדר?
[ליצירה]
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אבל ברקע נראה שיש אנשים שבודקים את ה"כפרות" שלהם וצריך להבליט אותם קצת יותר, ללת להם יותר מקום בפריים.
למרות זאת, זו עדיין תמונה טובה.
(אני באופן אישי מתנגד למנהג הברברי הזה. נוהג שכבר לפני מאות שנים רבנים המליצו לוותר עליו)
[ליצירה]
דווקא לא
משחק עם הפוקוס גורם לכל מה שסביב לאמצע התמונה להמרח לקווים, בערך כמו שמצלמים בחשיפה ארוכה מכוניות נוסעות.
ומודה שהיתה פה נגיעה קטנה במחשב. זהו ויכוח ישן הניטש באתרי צילום רבים באינטרנט.
[ליצירה]
הזדמנתי במקרה לקריאה שנייה, וזה הזכיר לי את השיר:
Why does the sun go on shining
Why does the sea rush to shore
Don't they know it's the end of the world
'Cause you don't love me any more
תגובות