[ליצירה]
מגן יקירי..
מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך).
אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'...
[ליצירה]
סיפור טוב, טוב מאד
אבל אפשר לשפר, הרבה מאד.
דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...).
דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני.
"ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. "
כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים)
סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת.
שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון.
[ליצירה]
איך, איך לא ראיתי את זה עד עכשיו?!
ולמה לא מגיבים לזה יותר??
סיפור מעולה, חייך אותי (פועל חדש? מותר לי.) לאורך כולו. גם השם של הסיפור, גם הדמויות (קראת את 'קורוליין' של ניל גאיימן? כי החתול שלך די מזכיר את החתול ששם, רק קצת פחות... 'יודע'.. בכולופן כדאי לך לקרוא את זה) ובכלל - הכל.
[ליצירה]
לבריאות.. אבל...
השיר הזה נוצר כחלק מסדנה פרטית שהשתתפתי בה :-)
היתה דרישה מרכזית אחת בשיר, נראה מי יגלה (רמז : גלו מה המשותף לכל שתי\ארבע שורות)
[ליצירה]
עוד אחד לעולם דרקוני האגדות? :-)
אה, ויש בעיות משקל עצבניות פה ושם.
אגב, את חלקם אפשר לפתור בקלות... (למשל : נודע אך בלבלוב הפרחים בַירוק - אני חושב שבשביל המשקל עדיף פשוט להוריד את "אך"...)
[ליצירה]
סגנון קליל וטוב
בדיוק מה שהייתי צריך
אחל'ה של סיפור (אגב, גמני חשבתי כמו חתלתול - פשוט מדובר בסיפור איגיון חביב, ולמען האמת? אני חושב שאולי גם כדאי להשאיר אותו ככזה..)
תגובות