זה כזה עצוב שילדות האתמול ככה חלפה..
בלי שניה אחת להתעכבות..
בלי שניה אחת לתהיה
אולי אין חזרה..
מאיר פרידמן
-
נא להדק חגורות, להדליק ג'וינט, להחזיק ביד כוסית של קילקיני ואנחנו מוכנים למסע
בתודה מראש
מאיר.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא יודעת מי זה ליאת חומסקי ורם בן חורין אך פירוט היצירה להרצאה אקדמית הוא אנטיתזה לרעיון השירה, בין אם השירה מוצלחת או לא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! בטוח שאין חזרה אף על פי שתמיד ידמה לנו שכאלה אנו. [צעירים] תודה חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שתשאר צעיר לנצח........ [ליצירה]
- [ליצירה] ואני כל כך אהבתי את המעט הזה. ולא. אין זאת חנופה. אמת לאמיתה. בלי פוסט טראומה או טרום מודרנה, תגובתך שופעת חום ולהט גילוי . קארבר - ענק (רכשתי, והוא קנה אותי). [ליצירה]
- [ליצירה] על אמת ועל מסיכות הממ.. מאיר יקר, אף אחד לא יכול לקחת ממך את ה"אמת שלך", וגם לא למתוח עליה ביקורת או אפילו להביע לגביה דיעה, שכן, כפי שאמרת, היא חלק מהקיום הייחודי והחד פעמי שלך, שאף אחד לא יוכל אף פעם "להבין" (או להרגיש או לחוות) באמת. נכון. אבל זה לא מה ש"ציידת חלומות" (ליאת חומסקי?) ניסתה לעשות. היא התייחס לא לאמת שלך ואפילו לא לדרך בה אתה אומר אותה, אלא, למיטב הבנתי - לבמה. כלומר, לעובדה שבחרת להביע את האמת-חסרת-המסיכות הזאת באתר שעוסק בכתיבה יצירתית, ותחת הסווג "שירה". העניין הוא, ששירה זו אומנות. והאומנות דרכה במסיכות. אך המסיכות שהיצירה האומנותית משתמשת בהן, מטרתן בעצם להרשות לנו להסיר את המסיכות האחרות שלנו, שנוצרו משחיקה ומ"עייפות החומר" או מהצורך להגן על עצמנו -- ולגעת בנו בדרך אחרת, מזוית לא צפויה, ולהותיר בנו חותם אמיתי. המילים וצורת ההבעה שאתה השתמשת בהן ב"שניה" הן שגרתיות וסתמיות, ולא מצליחות לעקוף את מחסומי הציניות והעייפות ובאמת לגעת. יש מבין? (אני מקווה שאפשר להמשיך ולפתח כאן דיון ענייני, ושלא תמצא לנכון לתקוף אותי כאן כי מטרתי אינה לתקוף אותך...) יום טוב, כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] איני בא להגן על מה שכתבתי, את אשר כתבתי כתבתי. לא הוספת כלום כנפי שחר לדיון אלא הבעת את דעתך ששירה חייבת להיות סוג אחד של אומנות שאת חושבת שהיא כזו. כפי שכתבתי בתגובה הקודמת, השתמשתי בכל הסגנונות והסגנונות היו מסוגננות מידי ולא אמיתיות. אני אוהב את מה שכתבתי וטוב לי עם כך ואני עדיין חושב שהתגובה של אותה " פלצנית" הייתה תגובה של פלצנית. מאיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאת חומסקי יקרה( ואני נהנה להדגיש את שם המשפחה) עייפתי מהרדידות והחוסר הבנה שלך ושל רבים כמותך באתר זה. את הסברי ניתן למצוא בתגובות אחרות שתקפו אותי באתר זה ואת הצביעות ניתן לראות בהשוואה לשירי "שאול מלכי" לעומת הבלדה שנכתבה כאן בידי מישהו אחר על יחסי יהונתן ודוד. במגוון היצירות( אם בכלל ניתן לכנות אותן יצירות)שכתבתי הוכחתי שאני שולט במדיום הלירי לגווניו(כולל פרוזה ותסריטאות...דברים שרק מעטים כאן אם בכלל, מסוגלים), גם אני יכול לסחרר בליהוטטי מילים וליהוטטי מטאפורות אולם זהו שקר..שקר שרבים כאן מיטיבים לכתוב. במחשבה הפוסטמודרנית האמת שלי איננה פחותה מהאמת שלך אולם זוהי האמת שלי. בפראפרזה על תגובתך, החוסר ליריות איננה מורידה ממה שהכותב התכוון ובמקרה הנידון הכותב התכוון לשחרר אנחה ואנחה איננה מגיעה בצורה לירית כפי שעיטוש או שיעול איננו לירי. אמנם לא כל קובץ מילים הוא שירה ובכך חשיבתי היננה מודרנית אולם חוש הביקורת שלי הוא פוסטמודרני, מה שלא מוצא חן בעיני אינני מגיב עליו כל עוד הוא איננו פוגע בחברה סטייל שירים משיחיים ופשיסטיים, נקודה שכנראה לא חדרה לחלל שכלך,כנראה את לא הגעת לתובנה הזאת. הגדולה בשירה איננה במשחקי מילים, חרוזים, מטאפורות, תקבולות ועוד ועוד בולשיטים שלימדו בשיעורי ספרות. לקח לי שנים לקלוט את זה ועיני נפקחו רק לאחר שקראתי את קארבר ואת בוקובסקי. אם תקראי את סגנון הכתיבה של בוב דילן לדוגמא(מודה באשמה משוחד לגביו)את תגלי את הסלנג הדיבורי שלו, את קובץ המילים שכתבתי( והרי תתנגדי למילה שירה)השתמשתי בסגנון הדיבור בשאיפה להעביר את האמת שלי ללא מסכות. אני לא מחפש להתריס נגד תרבות(ומהי תרבות ? משמעות פומבית המובעת בידי שיח/טקסט- קליפורד גירץ) לו הייתי מחפש להתריס נגד תרבות הייתי צריך להמציא סגנון חדש שעדין לא נשמע ונכתב אבל שנות ה50 בארה"ב הקדימו אותי במספר שנים. אני לא מחדש שכן מילה היא סופית( עייני בהסברי בשאר התגובות שתקפו אותי) אולם הקול שלי עדין לא נשמע ולא נכתב ובזאת אני כן מחדש, בלי יותר מידי התיימרות, יש את החותם והגנון שלי בכתיבה ואפילו אם זה משהו כה לא לירי כדברייך כמו " שניה". אינני זקוק לתשבוחות על כתיבתי שכן אין סיכוי שאדם שאיננו בגופי בין את מה שגופי כתב. אם כן נשאלת השאלה " מדוע אני מפרסם כאן?" שאלה שאני די מתחבט בה ואני חושב שאעשה הרבה אנשים מאושרים בשניה שאוריד ואסיר את יצירותי מהאתר. הסיכוי ליצירת דיון על שירה(לגבי תסריטאות לא מצאתי כאן שותפים) הוא סיכוי ששווה לתת לו לחיות,אולם ביקורת ללא הבנה של כוונת הכותב או מחשבתו הינה נבזות ומסתכם בציטוט " נו באמת " ובקשקוש לגבי החלק האחרון(אפילו אין לי כוח לעשות קופי פייטס) כשניתחתי יצירה שלך, ניתחתי אותו לעומק ללא התיימרות שזו באמת הייתה כוונת הכותבת אלא מה הייתה הבנתי, כנראה הנובילוס הינה תכונה זרה לך( האם זה גנטי במשפחה ?) אני מודה עייפתי. ובעייפות זאת אסכם: זה כזה עצוב שילדות האתמול ככה חלפה.. בלי שניה אחת להתעכבות.. בלי שניה אחת לתהיה אולי אין חזרה.. הייתי חותם ב" שלך" אולם זה יהיה כזה שקר, אז אסכם בכך שכנראה אין לנו שיח ושיג אז " איש על מחנו איש על דגלו" מאיר פרידמן שמצונזר [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאלה אז את רם בן חורין את לא מכירה שזה מקובל, תכירי כעת את מאיר פרידמן שממליץ לך בחום להוציא את המקל מטאטא שתקוע לך את יודעת איפה? זה מספיק אקדמאי ? [ליצירה]
- [ליצירה] שניה קצרה קצת. זה באמת כזה עצוב.. ג'ון גרייר:"אתה יכול להיות ילד רק פעם אחת, ילדותי - לעד!" [ליצירה]
- [ליצירה] יכולת להעמיק..כמו לדוגמא מי המשוררת שהוציאה את זלדה מהאלמוניות שלה??? לפותרים נכונה מובטח תיק וחולצה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך קצת אחרת..ניפגש ערב שישי בפינת הגלידה? [ליצירה]
- [ליצירה] peace [ליצירה]
- [ליצירה] שולח גיל גילי ההודעה תגיד מה הסיפור שלך עם יפעת?? מה היא עשתה לך אה? "בלונדינית" תקרא לאחותך הצולעת הבנת יא הומו! נשלח מעמוד היוצר תאריך 5/9/2005 12:57:48 [ליצירה]
- [ליצירה] ולא אשכח את ההסתה ולא אשכח את הטלאי הכתום ולא אשכח את המספר על הזרוע ולא אשכח את ההרמת יד על חיילים ושוטרים, ולא אשכח את הצעקות נאצים ורוצחים ששמעתי כחיל בחברון ולא אשכח את גולדשטיין ולא אשכח את יגאל עמיר, ולא אשכח את שפרעם ולא אשכח את דרוקמן וההסתה ולא אשכח את זלמן מלמד.... ולא לחינם תמשיכו להימכר..כי לשפיות ולשלום נועדנו ולא לחורבן בית בהצלחה פשיסטית. .. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה במייטבה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה אפרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הלל ארצי ידידי(אם אתה מוכן לקבל ידידות זו) השיר שכתבתי אינו מתייחס לסוביקט עצמו, דהיינו למשורר אלא על זקנתו ועל חוסר הרעננות והמרידה,כפי שמרלון ברנדו באחד הסרטים התבטא, "למרוד במה שיש"(לשאלה במה אתה מורד? באנגלית זה נשמע יותר טוב) יש גיל בו מקבלים הכול בהשלמה, אולם זוהי איננה חובתו של המשורר. אף אחד לא יודע מדוע ביאליק הפסיק לכתוב, או למה סלנג'ר מתבודד? רומן גארי הוכיח שגם בזקנתו הוא יודע לבעוט ולמרוד(רבים יחלקו עלי שכן המוטיבים שלו חוזרים בכמעט כל יצירה)ויצא בשם אמיל אז'אר. לא הייתי עדין בגיל הזקנה כך שאיני יכול לחוות דיעה על מקום שלא הייתי בו וניצבת בפניה הדוגמא החיה של אבות ישורון ויהודה עמיחי שכתבו אף בזקנתם. את אותו משורר ששמעתי בתמול שלשום(בית קפה בירושלים)משוחח עם מרעיו על אלתרמן, פן ועוד..גרם לי להעלות את התהיה הזאת. כמובן שאיני עושה הכללה וכל משורר ומשורר לגופו, אולם שים לב ששירי איננו פסימי ואינו מעלה ביקורת אלא בעקיפין מעודד את אותו משורר זקן שמילותיו עדיו במותני ליצור, לכתוב,לחדש לנו ועוד. אולם אם הוא אינו עושה כן, אזי אין לי מה לומר, לכתוב ולהוסיף מלבד "...עצוב לשמוע משורר זקן עצוב לדעת כי הכול ייתם." שלך בכבוד ובהערכה לגילך ובעיקר לכתיבתך מאיר פרידמן. נ.ב ייחוד זקנתו של המשורר בפני אחרים שבכך שהוא הרי נסיך המילים והוא יכול ליצור עולמות נוספים, ובזה רמזתי בשורות : "מעלה זכרונות באוב על יופי עלומיו ומילותיו"( לא ניכנס להגדרה ולדיו מהו היופי, נותיר זאת למאה ה19 ולתנועה האסטיקנית)ואם הינך משורר(ואני איני מגדיר עצמי משורר ולא נותן רשות לאחרים לעשות זאת) אזי בוודאי זכורים לך לילות הכתיבה, לילות ההיסחפות בו הניר מסמיק מלובנו אל מול העט החורטת עליו ועדין עם השנים, הצרות, התקוות, השמחות ושוב הצרות, גוועים אותם לילות שיכרות של כתיבה(זוהי דעתי בכל מקרה ואין חובה לקבלה) הזיקנה האחרת(ושוב לא חוויתי אותה) נראית בעיני הצרות והצעירות כזיקנה חסרת הירואיקה נפשית(וכן תורך לומר...מי צריך הירואיקה נפשית?) אכן יש דברים רבים עצובים,פסמיסטים יגידו שיש יותר מידי אולם אדם שמסוגל לברוח מהעולם ההווה אל הרוחניות ושם ליצור הרי כשהוא מאבד את היכולת הזאת זה העצב הגדול. כחניך החשיבה הפוסטמודרנית לגבי " מות המחבר" הרי שזכותך וחובתך לתת את פרשנותך ולומר שלא מצאת שום דבר בשיר. אני מכבד אותך על כך ומעריך אותך שהתייחסת ליצירה עצמה ולא כפי שרבים עושים ומתייחסים רק לביוגרפיה של הכותב. וכחניך מודרני(אין פה תרתי דסתרי אלא " הא בהא תליא")של אוסקר ווילד, הרי אני מבין שיצירה זו לא מצאה חן בעיניך(אין טוב או רע יש מוצא חן ולא מוצא חן- ווילד) ושוב אני מכבד אותך על כך. כפי שראית מתגובתי הקדשתי מחשבה ורצינות לתגובתך, ורק האל יודע למה...ייתכן כי שתיתי יותר מידי. מי ייתן ורק שמחה תמצא עת יושב אתה עם חבר מרעיך ומראה להם דברים חדשים, עולמות כתובים. לגבי... אני בספק, אולם נותר לי רק להמתין ולהגיע לגיל המתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] הירואיקה מוגזמת..אבל הייי...זו זכותך וכל אחד בפילוסופית כתיבה שלו אם תרצה לשמוע עצה מכותב כושל הדרך להעצמת שירה היא במינימנאליסטיות ובאיפוק. האמן לי שזו עבודה קשה. שלך בהערכה מאיר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהיפה... אהבתי והתרגשתי.. (אולי בשל זכרונות עבר) [ליצירה]
תגובות