לטללים,
אשר נַפצו על פני עלי –
נֶפֶף,
הימנון אשירה!
את רון – צליליו,
אשא למרחקים.
לצפרירי – בוקר –
אַזְמִירָה
ולגשמי – רביבים…
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- במדבר, עם רדת בין הערביים
- במלחמה לעולם אין צדק!
- חדל למצוץ לשד ההמונים!
- תוכנית ללימוד דו-לשוני במוסדות החינוך בישראל
- נשבור חוֹמוֹתַיִים! נהפוך עולמות
קשור אלי
- [ליצירה] לדוב תראה, אני מבין, שאת הגשר בונים לא לטובת המוסלמים, אלא לטובת כוחות הביטחון הישראליים, כדי להקל עליהם פריצות להר הבית בעת הצורך. דבר שני, הר הבית נמצא בריבונותו של הואקף המוסלמי, אז שהואקף המוסלמי - יחליט בעצמו מה לבנות או לא לבנות בשטח שבריבונותו. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי ממליץ את אז זאת מה שנקרא: שגיאת-דפוס (להבדיך משגיאת-כתיב). ולגבי עם-ישראל, אז אל לכם לנסות להמציא צידוקים לציונות המטופשת שלכם. [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] לרן התכוונתי, לאֳפַרִים - אחו; שדות מרעה ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! אכן, פורסמתי ברשימות תפוצה מאנטרקטיקה וכן באתרים, שעוסקים בנושא. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] בשבילי, סטאלין אינו שמש ואינו ירח. [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא השוותי את המדינה לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר. לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, דוב! אני ממש אוהב לקרוא כשמחמיאים לי. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל מבקרי - השקפותיי הכלכליות רצוני, לומר שוב ושוב, כי המאבק, שאוכלוסיות שונות בארץ, מנהלות כנגד הגזירות הכלכליות של הממשלה, הנו מאבק צודק. וההשקפות שלי בעניין זה, גם הן צודקות ומבוססות על מדע מרקסיסטי - לנינאי, שאני אישית, מזה די הרבה שנים,נאמן לו. לכן, אל תחשבי, כי מצצתי מהאצבע, את הדברים שבשמם אני מדבר. ולגבי הטענות, שכביכול הדעות מסוג דעותיי עברו מהעולם, אז עובדה, שיותר ויותר אנשים, מתחילים לגלות התעניינות מחודשת ברעיון הקומוניסטי, כמובן תוך למידת לקח מהעיוותים שקרו בתקופה הסובייטית. ותאמיני לי גברת בערוגה, יעבור מעט מאוד זמן, ותביני, כי הרי צדקתי! ירושלמי [ליצירה]
תגובות