אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
[ליצירה]
זה אולי אל נראה, אלב הכאב הזה על מישהו נמצא בהכל, אנחנו לא חייבים לדעעת אבל לשניה אחת כל העצים נהיים עצובים וזה לא מוסבר, אבל גם ברגע היכ מאושר שלנו יש גם את הכאב הזה, והעולם הוא לעולם אל אותו דבר
זה אולי לא נראה, אבל כולם, מרגישים.
שיר מקסים. תודה!
[ליצירה]
רק מבט אחד, האחד הזה.
והכמיהה הזו, למישהו שאתה מחכה לו כבר כל כך הרבה זמן.. מחפש את מי שעומד מצידה השני של השמש- וכותב אותו על דפים, מיליוני דפים, אלפי מכתבים, לאיש אחד שעוד לא נמצא, ושלא יודע.
השיר מהמם. נוגע. העיקר להאמין.
מזכיר את שירת האהבה בתנ"ך.
"שימני כחותם על ליבך,
כחותם על זרועך
כי עזה כמוות אהבה,
קשה כשאול קנאה כשפיה רשפי אש שלהבתיה
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
ונהרות לא ישטפוה".
[ליצירה]
מי שלא ידע בכי אמיתי לעולם אל יוכל לצחוק את הצחוק האמיתי, המאושר, המשחורר.
גם בכאב יש אושר, תלוי איך להביט בו.
הכל מאושר, אושר בא מבפנים, והוא בא גם בדמות הזו שחוזרת על עצמה, כי הנשמה היא תמיד אותה נשמה, וכל יום הוא חדש, אם תתני לו- האושר יכנס ויזרום באצבעותייך.
לבכי כמו לאושר כמו לצחוק- אין סיבה. הוא פשוט בא, ואם הוא אמיתי- הוא גם יודע ללכת.
.)
תודה על היצירה.
[ליצירה]
הסיבה היחידה לסכיזופרניה היא שעוצרים את הנשמה מלדבר. וזה קורה אצל כולם, כל מי שלא נותן ללב לשיר את שירי הנשמה..
רק לשבת בשקט, להקשיב לנשימות, וכבר לא תצטרך לחשוב, וגם לא לדבר.
החצי השני שם, הוא הכל בעצם.
תגובות