לקחת את מעט החלודה שנותרה ממני
הצתת אותה בפרפורי אש עזים
ובמגע הקסם של ידיך
היא הפכה לזהב,
נוצץ בין להבות רכות
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סופיתי ב"ה אשה נעלה מלשון עליונות, נעלה נעלה, כלומר נעלה (לבשה) את הנעל שלה, ואז נעלה מלשון מנעול את הדלת בפני בעלה. זה קל. ועכשיו תחביר: אשה - נושא, נעלה1 - לוואי, נעלה2 - נשוא, נעלה3 - מושא (ישיר, אבל לבגרות לא צריך לדעת אם ישיר או עדיף), נעלה4 - זה כבר התחלהשל חלק ב' חסר במשפט המאוחה שלנו. כלומר, אין נושא בחלק ב' של המשפט. נעלה4 הוא נשוא, את הדלת - מושא (שוב ישיר), בפני בעלה... המממממממ... זה צריך להיות או מושא או תיאור ע"פ בדיקתי. נלך על תיאור, מה שיהיה. נו, כמה נקו-דוט? [ליצירה]
- [ליצירה] הבל הבלים, אמר קהלת אכן, צריך להתרחק מהחטא אך לא להשמיט את ה-ח'! הח' נזרקה ול-כ' נהפכה פעמיים בכל תגובתך "לאָכל", בחייאת" תתביש לך ותכלם לה מקלדתך. (ולכל התוהים - עיניכם לא טועות: מדברת בעלת מילון השגיעוט..) ותפסיק כבר לחשוב רק על כסף ולהיות אדם חומרני. תן למירב להתחתן עם רב ולבנות עולם רוחני. [ליצירה]
- [ליצירה] יששששששששש! יצירה של החתלתול! לא יכולתי להתאפק מלצעוק. עכשיו אני הולכת לקרוא את היצירה. ביי. [ליצירה]
- [ליצירה] בלי להעליב, כמובן - התמונה אכן נראית מעובדת. הדבר הראשון שחשבתי כשראיתי אותה היה "אבל לא יכול להיות שקצת אחרת מעבדת תמונות, ממש לא מתאים לה!". אבל לדעתי זאת אחת ההצלחות בתמונה הזו: הצלחת ליצור, באמצעים טבעיים לגמרי, מראה סוריאליסטי ותלוש. בקשר לעומק, אולי היה אפשר לצלם את הבד בטיפה יותר פרופיל כך שגם קולטים חלק מהעומק של החור, וגם עדיין רואים את המסגד. אני לא יודעת אם היה אפשר, זה תלוי כמובן בתנאים שמציב לך בד היוטה. [ליצירה]
- [ליצירה] רק הערה קטנה, מחוץ לדיון: פונדלי החביב, עם יומרה ואגו עצומים כשלך, כדאי שתלך ללמוד קצת א-ב בסיסי, שכן לא מכובד שאביר נעלה כמוך כותב בשגיאות כתיב. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני. אגב, איני יכולה שלא להוות פרסומת מהלכת לעצמי, לפיכך אתה מוזמן לעיין במילון שלי וללמוד מהן שגיאות נכונות ומהן שגיאות לא נכונות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דיון מרתק. הה. כמה כיף להקפיץ דברים ממעמקי תהום הנשיה. דיון חביב היה פה על אודות המתמטיקה והשנאה, איך פספסתי. אין ספק שלמתמטיקה צריך דמיון. ולא רק בציור ויקטורים (אני עושה אותם עם ראש מחייך וזנב מסולסל). אצלי המחברות בכל המקצועות מלאות ציורים, שרבוטים וקשקושים למיניהם. במחברת מתמטיקה יש לי ציורי טבע דומם, במחברת תנ"ך יש לי טיוטא של איזה שיר ובמחברת גמרא יש לי סרטוט של טנגנס עם ניסוח כללי של מיקום האסימפטוטות שלו. בכל שיעור נחמד לעסוק בנושא שאינו נושא השיעור. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר - הלל, למדינת - ישראל, ! ב"ה (שיר זה, מוצע כתחליף - נוסף, להמנון - המדינה;) יום - חדש, אורותיו - השיאיה! השיאיה - אורותיו, אורותיו - הגדולים, הושאויו! ויושאויו, אורותיו, ויבוא, אור גדול - על - כל, אומות - ישראל, על האומה - הפלישתית, האומה - הרוסית, האומה - הרומנית, והדרוזית - גם; כן, כל אומות - ישראל, קמות - לתחיה, לשמש - ולבריכה! האח, הידד, הקץ - לכיבוש. (פזמון. יש לחזור עליו עד בוא המשיח) --- שיר יפה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ציפציפ נודד ב"ה אתה ומויש בדיוק אותו דבר. אתם לא מבינים שאי אפשר ללמד מישו להיות אדם שמח בלהגיד לו "תקשיב, אל תכתוב כזה עצוב, טוב? זה מ'זה חבל על הכשרון שלך". קודם כל, רוב הדברים היפים הם עצובים, יען כי כתיבה היא דרך נפוצה להביע עצב. שמחה, לרוב, מובעת בדרכים אחרות - ריקוד, שירה בקולי קולות, וכדו'. אם תקרא את היצירות של עצמך תשים לב שגם הן לא שמחות במיוחד. רגע, אמרתי "קודם כל", אז אני אמורה להגיד עכשיו "שנית". המממ... טוב: שנית, הכתיבה דווקא עוזרת להוציא את העצב ולהתמודד איתו, הלא כן? אם אתה מבקש ממישו לא לכתוב על משו אתה בעצם מבקש ממנו לכלוא את עצמו, וזה בלתי אפשרי בעליל. הא לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=4009&code=325 [ליצירה]
- [ליצירה] שקופית, ב"ה אני חושבת שהכוונה היא שכשאנחנו ממלאים את ה' בחלומות ותקוות ודברים כאלה זה קצת מסתיר לנו את האהבה, אנחנו עסוקים יותר בעצמנו, בלבקש ולרצות דברים. ואפילו ש"לעולם" לא יגמרו המשאלות והחלומות - יש משהו גם אחרי ה"לעולם", כשיגמר המושג הזה של עולם. כשהכל יושלם וכל השאלות יפתרו. [ליצירה]
תגובות