יושב מול המחשב,
מוסיקה שקטה במערכת,
המזגן משקשק במלוא עוצמתו,
הפלורסנט מתאמץ להאיר את החדר,
הטלויזיה לידי משום מה עובדת על mute..
וחושב..
שהדבר
הכי גרוע,
והכי טוב,
שיכול לקרות עכשיו,
זה הפסקת חשמל.
מביט מהצד
-
........................................
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] - גברת מית ומר אייקון, אני לא חושב שכל כך הבנתם את כוונת הכותב. הכותב רן לא בא לשתף אותנו בסטייה, הוא בא להעביר ביקורת על אותם אנשים שנכנעים ליצרם, אומללים ומאמללים, בין אם בנות זוגם יודעות על מעלליהם בין אם לוא. השימוש בגוף ראשון בקטע בא להציג את הדמות לא כמפלצת, אלא כבן אנוש חוטא ומעוות שלא שולט בעצמו וגורם סבל לאשתו, מה שמופיע בשורת הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] - מ-ע-ו-ל-ה ! [ליצירה]
- [ליצירה] - חמוד מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] אממ.. לאחר קריאת התגובה של בן.. אז כנראה שלא היה מקום באמת לשיר הזה. הייתי תמים כשחשבתי שמדובר על כתיבה ביקורתית, ומסתבר שמדובר על אוטוביוגרפיה.. מקווה לפחות שכתבת את זה כדי להתריע בפני אחרים הגולשים בצ'טים על מנת שלא יתדרדרו למצבך, וזאת אחרי שחזרת בתשובה, אחרת אין לזה טעם. [ליצירה]
- [ליצירה] - תמונה יפה מאד, הצבע של השמים מוסיף המון למיוחדות. [ליצירה]
- [ליצירה] - נחמד ביותר, ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ אני בהחלט מבין למה אתה מתכוון. אפשר להוסיף גם את נושא הזדונות שנהפכים לשגגות. [ליצירה]
- [ליצירה] - יפה, אהבתי מאד בעיקר את הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] - אוי, מזכיר לי את השיר של אתניקס (=בעע) "לחיות בניו זילנד (ולשמוע תותח, רק ביום ההולדת של המלכה)". נחמד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה. מזדהה לחלוטין עם דבריך, ועם כל הכאב והתסכול, התגובה שלי די פשוטה: זה לא המקום לקטע כזה. אני יכול להפנות אותך לשלל פורומי אקטואליה. [ליצירה]
תגובות