העיר אשר הרים סביב לה...
עיר קשה של אש ודם.
הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית.
שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ?
ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים.
ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת-
העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות.
[ליצירה]
אבניה ברזל
העיר אשר הרים סביב לה...
עיר קשה של אש ודם.
הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית.
שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ?
ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים.
ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת-
העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות.
[ליצירה]
קבלי חיבוק.
וכוחותייך לעולם לא ייגמרו באמת. אלוקים נותן ולוקח בדיוק במינון הנכון, "שעשה לי כל צרכי"- לטוב ולרע, וכל מה שאת עוברת הוא לצורך, הוא הכרחי וטוב לך בסופו של דבר.
[ליצירה]
להלן תגובתי:
"כשמתעסקים במילה,פרוזה, מחזה-תסריט, מערכון, הרי המילה היא מודרנית ואין מקום לאוונגרד"- זו קביעה המבוססת על הנחה שאינה מוחלטת.ההגדרה לאומנות מודרנית איננה בהכרח פוסט- למעשה, גם לומר "הגדרת אומנות מודרנית" זה בגדר אוקסימורון, מאחר והמודרניזציה מתפרטת לעשרות הגדרות שהן חוסר הגדרה ברורה. (כדוגמא קיצונית, גם ריאליזם אבסולוטי נחשב למודרניות בעיני אחדים).
"...בנקודה של פתיחה, אמצע וסיום ורצוי שיהיה גם סיפור. ההגדרה הזאת היא בהחלט אנטי אוונגרד".למה? מכתיבים לך את המסגרת, מקובל ומובן, אבל לא את התוכן! למה שלא תכניס בה את הפן האישי,המורד,המהפכני והמתריס שלך?? לא זכיתי להכיר את פליד, אך בטוחני שכשיצר את המבנה הנ"ל לא התכוון לדכא יצירתיות,אלא להיפך.
"אני כתבתי הומור לא סאטירה"- אני מתקשה לראות זאת. הסאטירה באה להניח אלמנט חברתי על השולחן, וע"י לעג לעוררו למודעות. הומור, בא לשמח, מבלי כל אמירה. ואתה עצמך אמרת כי "הכנסתי סיטואציות
ישראליות סתמיות המעידות על העדר תרבות עומק"- כן באת לומר כאן משהו!
לאור כל הנ"ל-כן, אני תובעת גם ממערכון להיות אוונגרד (אם זו כוונת היוצר).
אני מעריכה את העובדה שהגבת בצורה קונקרטית ונטולת השתלחויות.
[ליצירה]
אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית.
ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם?
תגובות