[ליצירה]
איזה כישרון!
הולכת אותי שולל עד הסוף הנורא
ולמרות זאת נהנתי מהיצירה שלך.
איי, תמיד אני תוהה מה יותר כואב לגלות, ש- זה שאת אוהבת אהב אותך ומת או זה שאת אוהבת לא אוהב אותך.
[ליצירה]
[ליצירה]
זה הזכיר לי
כתב אלתרמן:
היו פעם איש וצילו.
לילה אחד הצל עמד.
נטל נעלי האיש ומעילו,
נעל, לבש. עבר מצד אל צד,
הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב,
נסה להסיר גם ראשו מעליו,
לא הצליח. הסיר ממנו את פניו,
לבש גם אותן, לא התעצל.
בבוקר יצא החוצה עם מקל.
רץ אחריו האיש ברחוב,
צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא!
זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב
לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה,
אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף
נשכח ממנו המאורע.
תגובות