בתפוח ניצני – האביב,
הכל קַץ משנתו
וחיי – תקומה שופע;
כנהרות – איתן,
בין הנירים,
הסביבה שוקקת רוח –
תמורות.
בשדה,
לובן – זיווניות פורח;
קריאתו של זרזיר,
מבשרת על מחזור – העונות…
[ליצירה]
להדס
את בהחלט צודקת - להשמיד נשק אטומי זה לא מספיק; הרי את הנשק יצרו בני אדם, לכן נכון-הוא, כי משהו לא בסדר עם בני-אדם שבניהול מלחמות רואים תענוג.
ולגבי שינוי בני-אדם, אז זה בדיוק על מה שאני עובד. אני משורר קומוניסטי, המאמין בערכים כלל-אנושיםם, המעמידים טובת הכלל בראש סולם העדיפויות.
באם את רוצה, אנו יכולים להמשיך בויכוח.
[ליצירה]
תגובה לעיל, עם תיקונים
כל עוד נמשך הכיבוש,
לא ייגמרו הפיגועים!
שרון,
הוא השער אל התופת,
בשם הגנה על החיים.
יוצא לתקוף,
כאשר את השלום,
יש לעשותה.
בונה גדרות,
כשיציאה מהשטחים,
היא התרופה היחידה.
גם הרוגי הפיגועים,
על מצפונו הטמא והפרוע.
יש להחליפו. נקודה!
[ליצירה]
שמע, חזן ללא מניין מתפללים!
עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר.
בברכה! ירושלמי
[ליצירה]
לדוב
תראה, אני מבין, שאת הגשר בונים לא לטובת המוסלמים, אלא לטובת כוחות הביטחון הישראליים, כדי להקל עליהם פריצות להר הבית בעת הצורך. דבר שני, הר הבית נמצא בריבונותו של הואקף המוסלמי, אז שהואקף המוסלמי - יחליט בעצמו מה לבנות או לא לבנות בשטח שבריבונותו.
[ליצירה]
הבהרה
השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית.
תגובות