כל שנותר לי הוא לחכות,
שתבוא הדעת
ותתיישב
בתוכי.
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת?? נו, ודאי לא הבנתי, אני בכל אופן לא הייתי מחכה אלא מיישבת אותה בדעתי, בתוכיותי :) מה פתאום לחכות, זה סתם מכניס לציפיה, ובסוף מה? (אפילו כרית אין לציפיה:) באסה, אז יאללה קומי עורי, תכף בא אורך... והלילה הזה רווי כוכבים משמיים אלייך קורצים אהבה, כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי..קצר קולע ומעולה! תמשיכי לכתוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנה בהמתנה במשפט אחד יפיפה! התובנה היא המתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא נהניתי ככה מסיפור. נורא אהבתי את השילוב בין העולם הנפשי הפנימי שלו לחוקי הפיסיקה. סיפור מהורהר אבל קליל, וממש הצלחתי להרגיש את המציאות של הקרוון והגבעה ממרומי ביתי בקומה השלישית מול הפנטיום. אהבתי מאד את הניסוח הקולח והטבעי, ממש כמו מונולוג ספונטני כזה. והכי- שהצלחת לעשות את זה בלי גרם פיוטיות מיותרת. באמת תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, בעיקר בגלל שזה לא המשיך במסלול צפוי של 'אהבת המזדהים'. כתיבה טובה שממש מעבירה את המחשבות. [ליצירה]
- [ליצירה] מה עוד נותר לומר... פשוט צובט חזק, חזק בלב... ונסו יגון ואנחה [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי גם אם קצת מבולבל, אהבתי את המסר, ואת ההקשרים. 'התעוררי, התעוררי!...' [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט- א ו מ נ ו ת ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב וחשוב ולוואי והמדינה תתן לו ולאחינו יהונתן פולארד את היחס הראוי להם. כתוב ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה!!! בתור בת שירות שמסימת עכשיו- כל כך מוכר! פשוט הוצאת לי את המלים מהלב! ממש, כל מילה... ועכשיו אני תוהה עם עצמי איך משיבים את התמימות האבודה, ויחד איתה את שמחת החיים (לא בדידות...) [ליצירה]
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מוכר, מעבר למדף - השאלה היא כמה מקום הם תופסים בלב.... לענ"ד הלב קטן מדי בשביל שניהם יחד. ובמצב שבו הם מונחים טוב ביותר -'יפת אלוקים ליפת- וישכון באהלי שם'. המהות של ר' נחמן, והכלים, יכולים להיות שאובים מחכמת הגוים של פינק פלויד. ההבדלה חשובה מאד. ר' נחמן לוקח, ובגדול... [ועם כל הכבוד הראוי לפינק פלויד, להחליט שר' נחמן היה שומע אותם (לומשנה גמלו) נשמע לי קצת תלוש. ר' נחמן מדבר רבות על מנגנים כשרים ועל חשיבות הענין, אז נראה לי שהוא היה עומד במלים שלו ולא מכניס את זה למדף הספרים שלו... ר' נחמן מצטייר בדורנו אנו כ'טיפוס' פתוח שמקבל הכל, אבל ניתן לראות בספריו את השמרנות שלו, והוא אוסר לקרוא אפילו ספרי פילוסופיה של הרמב"ם. בואו לא נסחף לפלורליזם מיותר... וצריך להזהר מאד עם המושג של קידוש החומר, ולא לעוות אותו למקומות של ערבוב תרבויות זרות וחולניות. להיייות דתי לאומי זה עסק שדורש בירור, אחרת אפשר להגיע למקומות מאד, מאד רחוקים מהאמת] מתנצלת שגלשתי, אולם הרגשתי שיש פה בדיון דברים הדורשים הבהרה.... [ליצירה]
- [ליצירה] בוצר טוב! השיר אמנם נכתב כאשר גלשתי בצורה לפני הקפה של הבוקר, ותהיתי בלבי למה על 80 אחוז מהשירים של היוצרים פה, שוררת אוירת לאות ועצבות. (אולי בגלל שהמוזות נוחתות במלואן דווקא מתוך תחושת הצער. או שמא להפך- דווקא המרחבים של האמן גורמים לו ליפול לתחושת קטנות וחוסר אונים?) העיקר שמוסר ההשכל ברור... :) [ליצירה]
תגובות