כשאני קוראת אני מתייחסת ליצירה גופא.
סיטואציה ברור שיש כאן. סיטואציה
במציאות השירית.
כשהמשורר מביא מתוך עולמו רק משבח את השיר.
"העניינים הולכים מבכי אל בכי..."
האנשה ציורית שאותי שבתה מפאת "פשטותה"
והכושר לגעת.
תודה
[ליצירה]
כשאני קוראת אני מתייחסת ליצירה גופא.
סיטואציה ברור שיש כאן. סיטואציה
במציאות השירית.
כשהמשורר מביא מתוך עולמו רק משבח את השיר.
"העניינים הולכים מבכי אל בכי..."
האנשה ציורית שאותי שבתה מפאת "פשטותה"
והכושר לגעת.
תודה
[ליצירה]
יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר.
הנה הארותיי:
חוט של משי, עדין
כמעט שקוף
כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם.
וכשאני בבדידותי
סיבים דקים של משי
עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה.
והוצפתי* געגוע. *כנ"ל
דבורים קטנות
מפזרות על עפעפי*י אבקן
מהפרח שעזבתי.
אהבה עדינה,
. חוט של געגוע
הרבה הצלחה בהמשך.... שי.
תגובות