מעוז היקר!
לעיתים מה שהראש יודע ,
הוא אשר הלב מרגיש,
ומילים , יש להן עוצמה מיוחדת.
אפילו אם הן מועטות או דלות,
קצרות או פשוטות .
הן בעלות אינספור משמעויות.
געגוע הוא לא רק סוג של רגש קטוע
אולי גם המון בדידות בין אין קץ מילים
שמביעות בפשטות געגוע.
אסנת.
[ליצירה]
מעוז היקר!
לעיתים מה שהראש יודע ,
הוא אשר הלב מרגיש,
ומילים , יש להן עוצמה מיוחדת.
אפילו אם הן מועטות או דלות,
קצרות או פשוטות .
הן בעלות אינספור משמעויות.
געגוע הוא לא רק סוג של רגש קטוע
אולי גם המון בדידות בין אין קץ מילים
שמביעות בפשטות געגוע.
אסנת.
[ליצירה]
שגיאת הקלדה
בס"ד
א.לא כיוונתי לדעת גדולים שהחסרתי רווח בין מילה למילה הייתה זו בחירה של פרונט שכנראה לא קיים ובהעתקתו להוספת המסמך שונה כולו..
ב.בחיקי ולא חיכי- טעיתי.
[ליצירה]
-חזקי-
כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור.
[ליצירה]
-חזקי-
כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור.
[ליצירה]
מעוז היקר,
תודה על הערותיך והארותיך.
שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו.
אחת!
מתוקה.. בשיא הפשטות
איה היקרה!
קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא
את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא?
תודה לך:)
שלהבת...
אחרונה חביבה:)
שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש!
(אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.)
אסנת
[ליצירה]
בס"ד
DAV d שלום.
כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים.
תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו
אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ?
סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים.
מקווה שהפרטים האירו אור חדש.
ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב.
אסנת.
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!!
כתוב באופן שמביע שלווה סתווית כה אופינית בגוון אחר. בשירך אתפאר.ומנגינת ובמנגינת נעימתך ארנן.
המשך ליצור ולכתוב זה מסב נחת לכמה מאיתנו.
תגובות