[ליצירה]
חזרתי להגיב
הכתיבה שלך ממש יפה, אהבתי את המשפטים החזקים בסיפור, הם גרמו לו להיות מרגש פי כמה ממה שהוא.
אהבתי גם את התיאורים של ההבעות פנים ואת הכותרת המחוכמת.
רק חבל שהסוף כל כך עצוב... :(
מוריה
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר יפיהפה!
תחילתו של השיר הזכיר לי את ספר שירי הלבן של רחל,
אך סופו של השיר שלך אופטימי...
נהנתי,
כתיבה יפה,
מוריה.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.
[ליצירה]
שייקוש!
שיר תהליכי כל כך יפה.
אהבתי את השילוב של העבר עם ההווה בשיר. מה שהיה, ומה שקורה עכשיו.
אני מוצאת בו גם אופטימיות, עצם זה שהצלחת להתגבר על האהבה...
מוריה.
[ליצירה]
וואו רעות, הפעם התעלית על עצמך.
כמה עוצמות יש בשיר הזה, הוא כתוב כל כך יפה, המילים כל כך מרגשות...
במיוחד אהבתי את הבית הזה-
"צריך להיזהר
שמא יוצאו
המילים
מהקשר
המעשים
שמא תדבק בהם
נטיית גרון
וגבה לב
ונמיכות קומה..."
שיר יפיפה!
מוריה
[ליצירה]
גם אותי הכותרת מאוד משכה.
אני מזדהה עם כל מילה שלך
השיר הזה בא לי בדיוק בזמן.
"ביקשתי שתלמד אותי לבכות
ולימדת אותי
לחיות"
משפט חזק...
תודה
מוריה.
[ליצירה]
שיר מקסים,מרגש, עוצמתי, ונוגע.
הבית הזה נגע בי במיוחד
זה לא נעים לי
כשאתה לא
לא נעים לי
בגללו
לא נעים גם
מעצמי
מילים מתבלבלות
זיעה מכסה את כולי
[ליצירה]
אמילי היקרה!
כנראה שהפעם לא הבנת את הכוונה שלי בשיר,
תקראי שוב...
אני התכוונתי למישהי שנאבקת עם האני העצמי שלה.
תיארתי לעצמי שזה לא יהיה כל כך מובן, אבל ככה בחרתי לתאר את זה.
תודה על תגובתך,
מוריה.
תגובות