בס"ד
איש לפי אכלו תחוסו על השה.
-----------------------------
פסח ה'תשס"ג
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יואכש, שמא תשקול שנית? להזכירך: "יש אנשים שצדים נמרים". חשבת שזה לא קשור? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער שאני מעלה את זה שוב הנושא כנראה חשוב מכדי שיגווע... אז ככה: נכון. קיבוץ הגלויות, השיבה לארץ, תלמוד התורה וכל אותם מרכיבי החיים היהודיים הם הם הניצחון האמיתי של העם היהודי על הצורר היטלר ימ"ש. אבל. אבל, בצפירה, אנחנו עומדים ומכריזים בפני העולם: "ראו! ראו כמה החיים היהודיים פורחים בארץ ישראל! ניצחנו!". זהו הרעיון שרציתי לבטא, זהו הרעיון שמבחינתי עומד מאחורי הצפירה ביום השואה. בנימין. נ.ב. - ראיתי את התגובה הזאת רק עכשיו... התחבאה בסבך כל התגובות האחרות :) -ב.נ. נ.ב.נ. - יש שיאמרו שבצפירה, העם היהודי מצפצף על היטלר וכל הנאצים באשר הם.... ? - נ.ב.נ. [ליצירה]
- [ליצירה] מה לעשות... צריך היה להמציא אותך, יקירי, אם לא היית. סיפור.... פסיכודינמי במקצת, נאמר... [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא ראיתי עד הנה? מותר לי להוסיף קישור לתגובה שכתבתי זמן ונדמית לי במאד לזו היצירה? (חצופני, אכן, אך כבר אמרו - או שלא - חכמינו ז"ל וז"ל: יהללך זר. ולא - פיך.) כמובן שבתור בונוס אתם מקבלים קישור ליצירת מופת מהאושיה בכבוב"ע (תנחשו...), אבל הפראיוריטיז שלי די ברורים, נצלן שכמותי. בכולופן, נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! קרא צ בחדווה, צדקתי! (צ'ארלי בראון, להג' צ'ארלס שולץ, שם שם). ידעתי שלא היתה שום בעיה במבנה של האף של האשה בחדר המחשבים. הוא היה אמיתי מדי. חוזר על הערכתי הקודמת: נפלא! וחוצמ'ה, גם ליצירה הזו לכשעצמה אני מתלהב להביע בזאת את הערכתי הבלתי-מסוייגת. בנימין. נ.ב. - אני לא ראיתיך בראותך אותי. פ'ם הבאה תעדכני אותי בשוטף... :) - ב.נ. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! עשוי טוב, ומביע! [ליצירה]
- [ליצירה] נא להוסיף הגן עליה מפני ממלכתיים, שבקדשם את הפורמה השלטונית כפו אותה על אלוהים חיים, קיבעו את אלוהיהם בתבנית שור אוכל קש. הגן עליה מפני רבנים אשר לא ידעו גבולות לרחמנותם על אכזרים, למוסריות העומדת בפני דמי אחיהם הזועקים לשמיים. הגן עליה מפני פוסקים שפסקנות מהם והלאה, שהתחבאו מאחרי משענת הקנה המכוון אל ליבם, לב שהחביאו באבן. הגן עליה מפני מנהיגות שאינה מנהגת עולמו בחסד, שאיננה מנהגת כלל. הגן עלינו מפנינו. כי אנו, עצנו, דמנו ובשרנו - עשינו זאת. הרסנו ולא חמלנו. התעלמנו, הקשינו לבבנו. הכינו וגירשנו. בכינו וגורשנו. נואשנו. אנחנו. עם ישראל. בעיצומה של הגאולה. הגן עלינו באברת חסדך, והטח אורך ואמיתך בעינינו. השיבנו אליך ונשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג הכאב הוא אותו הכאב. הגירוש הוא אותו הגירוש. והדמעות... הדמעות מפלסות להן נתיב שונה, אך בוער לא פחות. כל מי שעצר באדום - כבר אמר עליו המלך-משורר הג'ינג'י - "גם מצרים נתנו יד..." [ליצירה]
- [ליצירה] אח, יאיר, בתחילה גם אני הקטן חשבתי שהיצירה נגמרת קצר מדי. אבל אז, כמו רצועה אלסטית שנמתחה והתיזה אותי חזרה, קלטתי שהסיום אינו רק סוף. הוא ה-סוף. יהודי השתחווה לצלם. "ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו" "ויכפר על בני ישראל" [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה! הציור הזה משיג את מה שהוא אמור להשיג - אין מי שלא יזהה בו את אורנג-האוטן (חחח, כללי ה' היידוע ביישום לשפות המלאיות) שצולם בשבתו מול המצלמה... אהבתי! בנימין [ליצירה]
תגובות