נוסעים בתוך הנוף
בארץ הקשה והמהממת הזאת
היפה עד כאב
ובראש טורדת מחשבה:
איך שהוא עושה לנו את החיים קשים
ואחר כך מביא לנו כאלה נופים
שאי אפשר לכעוס.
מתבוננת ...
-
לא כל מי שכותב שירים הוא משורר- מספיק שהוא אחר...
(מתוך שיר של מתי כספי)
לא מתיימרת להיות משוררת, אבל כותבת לפי כיוון הרוח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין... מעניין... מעורר מחשבה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה הזכרת לי את כל הפעמים שאת כועסת על אדם שיקר לך ואהוב עליך, ואז הוא בא ולפעמים לא צריך אף לבקש סליחה ופתאום את כבר לא יכולה לכעוס... כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדוייק אנחנו עושים את החיים קשים [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס.. אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר.. חיים טובים באמת! :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מתוק [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לנהרה [ליצירה]
- [ליצירה] . יפהפה! איזה עושר של ביטוי, העברה של תחושה בצורה כל כך... נקיה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני נמנע ממך,והולך אל הים בשפל גאוותי, ריק כמו מלח ... הולך כבד,צועד על החול (מיכה שטרית) הזכיר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם הייתי גרה בירושלים ועוברת ליד הזקנה הזו כל יום . היום אני במקום אחר. אבל האיזכור שלך מחזיר אותי לימים אחרים. מצטערת עליה, מודה על העדכון. ואגב: הכרתי פעם זקן שהיה מתקן נעליים בכוך באמצע הרחוב בקרית מנחם. הוא היה כל כך נחמד, וגם לקח גרושים על תיקון. הבאתי לו נעליים מכל מיני אנשים שהכרתי כדי שיתקן. עד שיום אחד הוא פשוט לא הופיע. ויותר לא הופיע אף פעם. מוזר איך אנחנו לא באמת מכירים אותם, אבל הם חסרים לנו בנוף בכל זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] שלום איש אחד אני שמחה שאתה מסכים איתי ושיש כאן פידבק לדעות שלא הולכות אנטי אלא עם ומתוך. בזמן האחרון יצא לי להיתקל בהרבה מידי יצירות של יוצרים דתיים, אם זה בבי"ס לקולנוע מעלה ואם זה במקומות אחרים, שהטרנד שלהם בדת זה להתריס ולהוציא החוצה את כל התסביכים האמוניים שלהם. דווקא ב"צורה" שמחתי לראות את הצד השני, של אנשים שטוב להם עם האמונה והמצוות ומרגישים שזו דרך ביטוי אמיתית לנשמתם, וכך גם הכתיבה שלהם נראית. כמובן שזה לא אומר שאין מורכבות והתמודדויות, דווקא יש והרבה - אבל השאלה מאיפה זה נובע. ואני שמחה למצוא אנשים שהכתיבה שלהם נובעת מקול פנימי שמרגיש טוב ונכון באמונה שלו. אגב, חזרתי לקרוא את השיר שלך "ציצית" - שמאד אהבתי אותו - והוא מדבר בדיוק על הנקודה הזאת, לא? ! של הגבולות והמגבלות לכאורה, שמתוכן אתה מוצא את הכח ואת הטוב ומגלה את עצמך באמת. לא חכמה להתריס ולהיות אנטי כל הזמן, החכמה היא ללכת עם המורכבות של הדברים. ואת זה אני רואה אצלך, וזה טוב. לדעתי העניה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שקראתי את היצירה שוב עכשיו, אני מוכרחה להודות שהיא מצויינת! כשיודעים כבר מה הסוף אז זה לא מפחיד כמו בקריאה ראשונה אלא ממש משעשע וחמוד (ראה ערך תגובתי הקודמת בעמוד זה). אז זה באמת קטע מלחיץ, אבל בכל זאת ... [ליצירה]
- [ליצירה] האסוציאציה הראשונית שלי - מבט מתוך הרעלה. כנראה בגלל המסגד. תמונה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק! אתה כותב מעולה, תמשיך לכתוב! [ליצירה]
- [ליצירה] השורות הראשונות מעולות. וגם "לאסוף את הפירורים שאני".יופי של כתיבת רגש. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אהבתי גם את הרעיון וגם את הביצוע. ניסוחים דקים כמו: "ללכת אליה מתוך שאיני תלוי בדבר"... באמת יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . וזה כל כך אמיתי ונכון. מזדהה. [ליצירה]
תגובות