לא כל הזורעים ברינה- קוצרים בסופו של דבר
ולא כל הנקצר- הגיע זמנו
להקצר...
----------
ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשס"ג.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] והרי תגובתי איפכא יקירי, א. יפה לך שאתה מגיב לי. ב. נפגעי פעולות האיבה הינם חללי מערכות ישראל. כן כן אנו נמצאים במערכה יומיומית. תמצית החיים במדינתנו. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה... ממש ,אבל ממש, ממש מקסים איך חשבת על זה וואו... [ליצירה]
- [ליצירה] התאריך... שכחת את נפגעי פעולות האיבה . [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות לדעתי מערכות ישראל זה כולל נפגעי טרור. לא יודעת, אבל הטרור הזה, זה לא מלחמה? אם אומרים יום הזכרון לחללי צה"ל צריך להגיד גם לנפגעי פעולות האיבה, אם לא אני לא בטוחה שזה נצרך. [ליצירה]
- [ליצירה] אמת אמת שקשה לחלוק עליה [ליצירה]
- [ליצירה] שלום איש של פרחים :) איפה שהוא חשבתי שתהיה זו בעיטה הגונה לצדק האלוקי (ויש גבול למה שאני יכולה לעשות) כשיש מישהו שגם יזרע בדמעה וגם לא יקצור. נכון שמציאות כזאת קיימת. אבל יש גם אנשים ששמחים בעמלם ובמעשה קיומם עלי אדמות... ולצערי לא זוכים. וברור שבמושגים של עולמות עליונים וחיי הנצח- הנקצר כאן- יפרח ויגדל שם. לא יודעת... תהיה. לגבי הקונטקסט: התאריך צויין ללא כל קשר. זה הזמן בו הדברים נכתבו. בעצם.. ברור שהיה לזה קשר- אבל בפורים לקרוא את הנ"ל- מעורר פחות לענ"ד. למרות שלצערי במציאות שלנו- הוא רלוונטי כמעט כל יום. ברוך הבא! סוערה (איך ידעת שהיא מורה?) [ליצירה]
- [ליצירה] למשפטים כאלו לא צריך להוסיף את הקונטקסט, הם ברורים ונוגים גם בפני עצמם. הזורעים "ברינה" דווקא? ציפיתי דווקא לאכזבה אצל הזורע בדמעה, שעמלו עמל שווא. המורה, אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר צודקת עכשיו חזרתי מבית אבל שנפטר מהמחלה הידועה בגיל 63. גם שם שמעתי רטינות: איפה הקב"ה? הנפטר בנה בית כנסת בשבילו וזו התמורה שקיבל?? ואני אומר: מודה אני לפניך ד' שנתת לו 63 שנות חיים ויצירה ועשייה לכבודך. ב"ה. וגם אם היה חי רק 16 שנה כמו בנו ז"ל שאיבד ממחלת לב, גם אז: מודה אני לפניך שנתת לו 16 שנות יצירה. וגם שנה, וגם חודש, וגם יום. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה - אין מי שנקצר לפני שהגיע זמנו. פשוט אין. הרי זה לא מקרה או טעות בזמנים - אם זה קרה עכשיו, זה צריך היה לקרות. ובקשר לחלק הראשון - אני עדיין לא משוכנעת במה שאני אומרת, אבל אני חושבת שבכל שלב בזריעה יש כבר חלק מן הקציר, ואמרת נכון - "הזורעים ברינה". אפשר להנות מהפירות גם תוך כדי התהליך ושום דבר לא הולך לאיבוד. מצטערת, זה פשוט צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו. ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה... אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו. אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה. בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי. שוב- בעיניים שלנו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים לא רק שהקשקוש הנ"ל לא ראוי להקרא שירה. הוא פשוט לא ראוי. ירושלמי- השירים שלך זו פרובוקציה! (יססס- השתמשתי עם מקף וסימן קריאה!) תעשו לי טובה, אנשים, פשוט לא להגיב. לא להגיב. יהיה קשה (תמיד זה קשה לראות טימטום ועיוורון )- אבל לדברים מטופשים מתייחסים כמו אל דברים מטופשים. לא מגיבים. סוערה, שמבטיחה לעצמה- לחדול מלהתייחס לגחמות מטופשות של איש שחי במאה הקודמת כי אין לו ערכים יותר נאצלים לייצג. די. [ליצירה]
- [ליצירה] תקשיב, נושא אלומותיו: באתר הזה אין מקום לכינויים כמו "מפגרת" ושאר ביטויים וציטוטים גם אם היו לך במסר אישי. זו הסיבה שגם אני לא כתבתי כאן בריש גלי באילו שמות גנאי מלבבים כינית אותי ("ציטוטי אומן, לא?") ככל הזכור לי לפני שעתיים הכרזת שאתה נוטש תוך איחולים בדבר קריסת האתר. כמי שהיצירה חשובה לו (זו הסיבה בגינה ניתנה לך האפשרות לערוך) אין לי אלא להתאכזב מהתנהגותך הילדותית. אני רואה במעשים שלך ביטוי למשפט שלמה קלאסי. כשאתה נוהג כמו האם שאינה אמיתית (שהאתר יקרוס! יהרס! ימחק!)... חבל. כך או כך, אמרת שאתה עוזב. לא? אני מתביישת בך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יפה פאלקונוש. והכי יפה אצלך שמצד אחד אתה שנון ומצחיק- ובה בעת נוגע ומרגש. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איילת, זה מה שעובר להם בראש כשהם רואים יפהפיה כמוך. הם הרי לא ידלקו על מוטאציה, לא משנה עד כמה צחוק הפעמונים שלה יהיה משובב. סו, חייבת להליח בציניות מרושעת <לא כלפיך, חלילה. כלפי הבנים הכל כך כל כך... אנושיים> [ליצירה]
- [ליצירה] טוב יאללה אחתוש, מה את לוקחת קשה איזה תמהוני לא מחובר? הרי זה לא שיר, כמו ששאר השירים שלו- לא שירים אלא רצף משפטים קטועים ללא כל הגיון לשוני. ואל תחרטט לי בשכל על הידע הרב שלך בלשון! א-ב בדקדוק עברי זה לדעת לפסק נכון! ועם כל הכבוד לעברית ה"תקנית" שלך, כפי שאתה חושב שהיא, יש לי קצת, רק קצת ידע בעברית המקראית שאתה מתיימר לייחס אליה את התוצרים הספרותיים. אבוי לנו. אבות האומה מתהפכים בקברם. ועדיין לא דיברתי על התוכן... יודע מה יש לי להגיד על התוכן? שהוא מחורבן כמו השפה שלך. קדימה, תצטרף ל27 טייסים האלה ותטוסו לנו מעל העיניים. נשבר ממך כבר! תודה לאל, הרב השפוי (שהגיב במכתב משלו שלמרבה הפלא לא זכה לתהודה כמו של הסרבנים) יטוס לשמים ויפציץ את מי שצריך להפציץ ע"מ להגן עלי וגם על חבורת המפגרים שאתה נמנה עליהם מהרוצח הבא שיצא מהכפרים האלה (ומתחבא שם, בלב לבה של אוכלוסיה אזרחית, מתוך ידיעה שרק ככה הוא יוכל לעורר את המצפון של היהודים הרחמנים) סוערה, הולכת להקיא ממך כבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם תסלק את הדבר הזה מכאן. זו לא יצירה ולא כלום. זה גועל נפש! קלטנו שהאיש תמהוני וראוי לו אישפוז כפוי באברבנאל- צריך גם לקרוא את המיץ של הזבל בכתבים המטורפים שלו?! מנחם, זה לא ראוי להיות כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] :) משעמם? סבתוש, תלוי עם מי. ולגבי הסאלן של המסומן/ת בשאלה: צודק/ת. אבל אני מחזיקה בדיעה שבדייטים נותנים לשיחה לזרום כשמתוכה אנחנו מבינים מי עומד מולנו. לא מתוך להגנות בלתי פוסקת של העומד ממול, שמלווה בציוני "אני" גאים. לספר על עצמך תמיד כדאי. צריך לדעת איך. סו, יועצת נישואין שהולכת יחפה :))) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה איך אף אחד לא הגיב על זה? כתיבה כנה ואמיתית... סוחפת, מרגשת. אבל מעל לכל- מצויינת. ברוך הבא בצל קורתנו. אני חושבת שזה יעשה לך ולנו רק טוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] =) חמוד וכל כך כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] ... *מוקסמת* אך טוב ואושר. חגית. [ליצירה]
תגובות