אתה
אני
הופכים ליישות אחת.
מעולפים
שומעים את ציוץ הציפורים -
בבוקר של יחד.
בוהים בזריחה
ימים על גבי ימים.
שואבת לתוכי
את המעט שנותר.
יבבה---
את האושר זוכרת במעמעם
שומעת את ציוץ הציפורים-
בבוקר לבד.
בוהה בשקיעה
שנים על גבי שנים.
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
עד החתונה זה יעבור?? (#@%@%)
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.
[ליצירה]
מעניין
מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי.
אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית.
בגדול-אהבתי!
אושרת.
[ליצירה]
****
וואו, ממש אהבתי,
אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש,
בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי!
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
תגובות