בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני הייתי מעדיף אפטרבכי זה נראה לי יותר מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ברגע הלידה אכן זהו אושרם של ההורים אך אחר כך כשצריך לקום מהמיטה באמצע הלילה לא הייתי מגדירה זאת כאושר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד משפט שיישאר איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי את זה דווקא כתבתי את זה דווקא בתור הורה... ל-4 ילדים... וכולם עדיין בגיל הינקות + - בכיו של תינוק - אושרם של הוריו. כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה כמובן שהכל תלוי בדרך השקפה אך באותם רגעים, לא כולנו זוכים לראות את הטוב שבדבר... בדיעבד, בוודאי שזהו אושר. אחד הכי גדולים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתיך! היוחאי אתה? יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"? אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים. נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת. [אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא] אני מקווה שאתה זוכר אותי. יאיר פעם בפורום דתיים בתפוז ושוב וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר הורים אני הייתי מוסיפה מילה ומשנה את המשפט כך: : בכיו של תינוק שנולד - אושרם של הוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... משפט שאני יזכור תמיד... ואני יקח ממנו המון. תודה ובהצלחה. בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו ואווו ואווו סליחה על הוולגריות, אבל אם אפשר הייתי גם מוחה כפיים ודמעה. סוערה - פשוט מעולה, כמה משמעויות, כמה ניסוחי לשון שירשמו על שמך בעברית לדורות עולם. אהבתי: "על אברת תוחלת" "ובעת הגיע, לעת מגעת". כשאת מוסיפה יצירה - נא הודיעי לי באי מייל או במסר או על כנפי יונה נחפה בכסף. :)) (ד"א - חשבת אולי ליצור מחברת: "מהמחברת של סו") אויש, בטח הרסתי לך עכשיו הכל. (יו, איזה כיף) [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה רעיון אובדן התמימות מבוטא יפה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואווו אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת. זה לא מספר - זה סיפור! התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!! כתיבה יפה ומסתורית. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה הקשר בין "הפעוט שנעזב" לבין מה שלא ידעתי ספר והעזתי, קצת לא ברור. ואולי בכוונה? [ליצירה]
- [ליצירה] העימות הזה בין הרגש האישי - לא הכרתי איש ב"ה, לבין הרגש הכללי - שוב נפלו בנינו ובנותינו, אכן קורע את ליבנו שנות דור. ימים כה שחורים, בהם קרוב הופך קרבן שכן - בו נשמתו כבר לא תשכון, חבר - גופו נפרד מנשמתו, וסתם בן ישראל - אח לדרך, לעם, למשפחה. נדמה לי שבדור הזה, רואים אנו, למרות קהות החושים, עד כמה קטן העם, עד כמה פגיעה באחד - גורמת לשני לקרוס. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יפה ומרגש תודה לכל אלו שמקפיצים לתגובות יצירות ישנות, שנעלמו מעינינו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא באתי לתאר את עולם החסידות היפה. באתי לתאר דברים שלצערי רואים היום. דברים מהחיים. אולי במקרה זה "נחת" על עולם החסידות, אבל בשום פנים לא בא לשייך את כולם ל"חסרונות" שעלו מהסיפור. ודרך אגב, רובו באמת נכתב "מבפנים", ולא, איני חסיד. [ליצירה]
תגובות