כתבתי את זה דווקא בתור הורה...
ל-4 ילדים...
וכולם עדיין בגיל הינקות + -
בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה.
היוחאי אתה?
יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"?
אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים.
נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת.
[אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא]
אני מקווה שאתה זוכר אותי.
יאיר
פעם בפורום דתיים בתפוז
ושוב וואו.
[ליצירה]
כתבתי את זה דווקא
כתבתי את זה דווקא בתור הורה...
ל-4 ילדים...
וכולם עדיין בגיל הינקות + -
בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה.
[ליצירה]
מצאתיך!
היוחאי אתה?
יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"?
אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים.
נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת.
[אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא]
אני מקווה שאתה זוכר אותי.
יאיר
פעם בפורום דתיים בתפוז
ושוב וואו.
[ליצירה]
מדהים
השיר, המקצב החרוז!
איך לקחת רעיום כל כך נעלה כנחירה, והפכת אותו בהינף קולמוס לנחלת כל.
נחירת האף - בו מצויה נשמתו של אדם, הפכה כמעט לנשמת האומה כולה.
והשילוב המדהים של "נחרי, נעמה, נחרי, נערה" - גם נוחרת - גם נוערת. מדהים! מדהים! ותפתח האתון...
המשך לנחור ידידי, כי נחירותיך כזהב הירוק שבתוככי האף...
:))))
[ליצירה]
נשמע כמו משל
לשרון ונתניהו
(המלך ה"גיבור" ושר הכספים) ושכבת העם התחתונה (הנסיכה המכוערת שאפאחד בעצם לא רצה אותה)
יפה, כתיבה מוזרה אבל מיוחדת בדרכה.
[ליצירה]
לא באתי לתאר את עולם
החסידות היפה.
באתי לתאר דברים שלצערי רואים היום. דברים מהחיים. אולי במקרה זה "נחת" על עולם החסידות, אבל בשום פנים לא בא לשייך את כולם ל"חסרונות" שעלו מהסיפור.
ודרך אגב, רובו באמת נכתב "מבפנים", ולא, איני חסיד.
תגובות