אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] הה, כעת יודעים אנחנו על מוצאו של החבר ירושלמי! כן, בסופו של דבר... הכל נשאר במשפחה! וכדאי מאוד שגם ידידנו (שנינו יודעים מי...) יקרא זאת. יישר-כוחך, עונותיים! עשית זאת שוב..! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך 'מוכה'..! גאלת שיר זה מבדידותו... [ליצירה]
- [ליצירה] אויויוי, אני נמס כולי! עוד כמה שירים כאלה- ואני כולי מיים! מה עושים איתך, רנצ'וש, מה עושים..? [ליצירה]
- [ליצירה] היי!!! גם אתה התחלת לכתוב באופן... 'מנוסנס'!!! יופי, אני אוהב זה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, זה באמת שייך לכולנו... הלוואי ונזכה לקיים! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד בהחלט! רק הייתי משנה את הקטגוריה של היצירה ל'נונסנס'. ככה מתאים יותר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אבל- הערה קטנה: "זה יום של חול ושום דבר חשוב ל-א קרה"! ככה זה בעברית, אתה יודע... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, באמת הכל נזיל הכל יחסי. קראתי את שלושת שיריך האחרונים וזו המסקנה העולה מהם: החול הוא אולי החומר הזול ביותר והנדוש ביותר אך הוא יכסה את גוויות הגמלים בבוא זמנם, ההשתאות לנוכח המכונית ההדורה המתחלפת ברגשות-חמלה לנוכח הפרסונה הנכה (בעלת הקביים) היוצאת ממנה, והזמן- שמצד אחד מרפא את כל מה שזקוק לריפוי ומאידך- גורם ל"חוברי-חבר" למיניהם- להצטער על מעשיהם. אותו רעיון- הנזילות והיחסיות מובע היטב גם בשירך הקודם: דאגות, עליו הגבתי כבר. למקרא השיר האחרון, "רפואה" נזכרתי פתאום בתמונתו המפורסמת של סלוואדור דאלי, בדבר השעונים הנוזלים. גם הוא כיוון לאותו רעיון. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] חרטה וקבלה לעתיד אכן, תהליך התשובה של לי (לענ"ד)- הוא תהליך נכון. קודם-כל מתחרטים על העבר, ורק אח"כ מקבלים לא לחזור על מעשים אלה בעתיד. אך שאלתה של אחייניתה של לי "למה שלא תחזרי בתשובה"- זה קצת מקומם, כי: א) אי אפשר לומר שרק אנשים דתיים (או אולי נכון יותר לומר: "האנשים הדתיים הקונוונציונאליים") הם עובדי-ה' באמת והחילוניים הם סתם "זבל"... ב) תהליך התשובה הוא תהליך ארוך (ולעיתים אף מייגע). להפוך ליהודי שומר תורה ומצוות- זהו לא תהליך של "מהיום למחר". לוקח זמן ללמוד את כל החובות המוטלות על יהודי הקרוי "דתי" ויותר מכך: לוקח עוד יותר זמן כדי ל-ה-ת-ח-ב-ר לזה. לכן שאלתה של אותה אחיינית: "למה שלא תחזרי בתשובה" אכן מעידה על ריקנות מסויימת אצל חלק מהציבור הקרוי "דתי" ואף "חרדי". טוב, סיימתי דברי להפעם, לילה טוב לכ-ו-ל-ם! החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אה...ממש- "ואראה מראות אלוקים"! נפעמתי..! [ליצירה]
תגובות