לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
[ליצירה]
---
הגיע ערב יום כיפור
אז חבר'ה, תשמעו סיפור
מרב נמצאת באולפנא
והיא הרגע טילפנה
לומר גמר חתימה טובה
(שנה טובה לך אבא!)
ואז אגב היא נזכרה
שהיא הציצה ב"צורה"
ונדהמה כל כך, כל כך
לראות איך השירשור הוזנח !
על כן ביקשה כל כך יפה
קצת הנשמה מפה לפה
ואנוכי כאב מסור
מייד ניגשתי לשירשור
וכאן אני לפי שעה
עוד מתעסק בהחייאה...
ולמרבית
[ליצירה]
לממזר פרחים
מרב בינתיים קצת גדלה
ומה"בלי" כבר נגמלה
ויש לה שתי חיות מחמד
ושמם הוא SMS וצ'אט
(מלבד חיבור טלוויזיוני
אל המקלט מדגם "סוני")
ובכן על העצות - תודה
אך היא איננה בודדה
ואם כאן בשידוך רצית
(כי היא את דמיונך הציתה)
אומר לך: אין בעייה!
הכל תלוי בנדוניה!
[ליצירה]
---
חזן יקר, אני לא נוהג לפרש את השירים שלי אבל הפעם בעקבות תגובתך שממש מזמינה את זה, זה ממש מתבקש - ובכן, השיר מדבר על אנשים (גם חיילים אך לאו דווקא) שעוקרים מהם זכויות בסיסיות, בגלל כל מיני סיבות בירוקרטיות בלתי מוצדקות. כמו כן יש כאן גם רמז, לחיילי צה"ל שנמצאים לפעמים במצב של חוסר אונים אמיתי בגלל הוראות פתיחה באש מאוד מסובכות ומצבים פוליטיים שכאן אין המקום לפרטם.
[ליצירה]
תגובה למגיבים
לממזר פרחים- אני מממזר, סליחה ממחזר בעיקר ישנים בשלב זה, אבל יגיעו גם חדשים. בכל אופן תודה על התהודה.
ללאה מרחב- ההזדקנות היא אחרת מכיוון שפה מדובר בהזדקנות וירטואלית שאינה תלויה בגיל ביולוגי אלא בתחושה עונתית מאוד מסוימת. בכל אופן תודה על המחמאות.
[ליצירה]
---
אבל אורנה, בשביל להתחיל בשירשור
דרוש כאן באופן קבוע אישור
שניתן רק מקצין שירשורים פיקודי
(כלומר מממזר הפרחים, ידידי)
ולכן יש לכתוב בשישה עותקים
בקשה לשירשור - ואיתה - נימוקים:
מדוע בחרת לשרשר וכיצד-
זה העזת להתחיל בשירשור פה לבד?
ואת זאת הממזר יקבל ויחליט
אם כאן יש לשירשור הצדקה ותכלית.
ורק אם הממזר כאן ייתן ת'אישור
ניתן שוב יהיה להמשיך בשירשור,
אחרת כאן לא ייתקבלו חרוזים
בלתי חוקיים של חורזים נלוזים!
(ואל תעלבי לי כאן אורנה עכשיו
פן יצא שהכובע על ראש הגנב...
ולכן ברחל ביתך הקטנה
אומר שאת דווקא חורזת שנונה)
[ליצירה]
---
לעדי - גם לפני ט באב לא משהו, אבל לפחות אף אחד לא חושב שזו מציאה גדולה. אבל מי שנולד בחג נוטים לחשוב שהוא בר מזל, תיאוריה שהשיר הזה מנסה להפריך.
[ליצירה]
הכותרת של השיר באה לרמוז על איזו תקופת "פוגרומים" מדובר. אימי שתחי'ה עלתה ארצה עוד לפני השואה ועד היום לא עמד בה הכוח לחזור לבקר בעיר ילדותה שרוב תושביה היו אז יהודים. 70 שנה לאחר עלייתה ארצה, חזרנו לשם אנחנו, בני הדור השני, לחפש שרידים מן התופת.
תגובות