כמו הילדים בקייטנה,
כותבים ציורים לא מדויקים.
עם מכחול עבה, טבול גואש,
בסדנת יצירה, מציירים "לא יודע".
כשיגמרו, ירוצו אל המדריך וישאלו
"נכון זה מכוער ומגעיל?"
ממש כמוהם.
ושלא ינהגו כך,
הם שימכרו את עמלם.
יפה מאוד.
למרות הדימוי הברור והיוצר-אווירה נשמרת בשיר חידתיות ברוכה ועולות שאלות על קהל ויצירה,על רצון ,הגשמה ודימוי עצמי.רק את הכותרת לא הבנתי,אבל אני לא מתלוננת.. :)
לגבי הכותרת- במקום שנקרא "עין יעל" בכביש הישן
מי-ם לגוש עציון יש כל מיני סדנאות יצירה לילדים ומגיעות לשם קייטנות לרוב. סתם לידע כללי.
למה "אין יעל"? אני משער שזה קשור לדעת הכותב בנדון. זה ממני והלאה.
[ליצירה]
שלא תגיד שאין..
יפה מאוד.
למרות הדימוי הברור והיוצר-אווירה נשמרת בשיר חידתיות ברוכה ועולות שאלות על קהל ויצירה,על רצון ,הגשמה ודימוי עצמי.רק את הכותרת לא הבנתי,אבל אני לא מתלוננת.. :)
[ליצירה]
ע.יעל
לגבי הכותרת- במקום שנקרא "עין יעל" בכביש הישן
מי-ם לגוש עציון יש כל מיני סדנאות יצירה לילדים ומגיעות לשם קייטנות לרוב. סתם לידע כללי.
למה "אין יעל"? אני משער שזה קשור לדעת הכותב בנדון. זה ממני והלאה.
[ליצירה]
המורה שלי לתאטרון אמר,
הוא אמר שמדור לדור אצבעות הרגליים הולכות וקטנות.
שפעם אנשים היו יכולים להשתמש באצבעות הרגליים כמו בשל ידיים.
אבל בטח דתיים לא מאמינים בזה.
[ליצירה]
אני חש כי לא הסברתי אותי כראוי.
או, לחלופין, לא הסברתי אותי כלל.
"המוגדר
המסודר
הישר"
מכאן משתמע, כי אין את מעוניינת בשינוי פנימי
"ולו בשביל חורף אחד
גשום במיוחד
שבו אני עולה על גדותיי."
אלא בשינוי חיצוני.
[ליצירה]
משוררים
הם אנשים קטנים מאד.
הדרך שלהם תמיד נגמרת כאן
והיחילות שלהם תמיד קיימת
[כל המשוררים מחכים למשהו].
משוררים תמיד בוכים כשקל,
וככל שקשה, השירים שלהם נהיים יותר קטנים.
הם מצטנפים בתוך עצמם
ומחכים שזה יקרה.
משוררים
הם אנשים
מאד
קטנים.
תגובות