נוף
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... מקסים... פשוט מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב . [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. בעיקר העץ נורא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ! איזה יופי [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות שאת צודקת, מה שאיכשהו יפה פה ומצביע על כישרון זה העץ,וכן,גם השמיים. אבל אל לנו להתלהב יתר על המידה,אם זה היה ביד-ניחא... [ליצירה]
- [ליצירה] ממ..אולי אולי... בוא נגדיר את זה ככה (ואני אהיה עכשיו קצת מגעילה) אני מציירת ככה. בלי בעיה. תוך שניה. אולי כי אני לומדת פוטושופ. אולי כי יש לי כשרון,אבל מישום מה לא נראה לי משהו מדהים כ"כ ---אם לא הייתי יכולה להגיע לרמה כזו-אולי כן. אבל מכיון ש--- נו,עיזבי,זה באמת נחמד. וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה שידנית זה קשה יותר. התנסיתי בשניהם, ולדעתי ידני תקל יותר לצייר כאלו דברים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... פוטושופ. מלך הדוואווינים... אם יש פוטושופ-יש הכל. אפילו כשרון כבר לא צריך..הא? [ליצירה]
- [ליצירה] מה פיתום! לא מסכימה איתך. ברור שצריך כשרון. אולי הפוטושופ יכול להסוות מעט חוסר כשרון, או לבצע למענך פעולות שבמכחול היו לוקחות הרבה יותר זמן, אבל ברור שצריך כשרון! כשרון זה גם התבוננות, וכל מיני דברים שכליים שלא נראה לכאורה שהאמן צריך להשתמש בהם, כמו למשל התאמות צבעים, או אור וצל. המתבונן לא תמיד ישים לב לזה, הוא סתם יראה "תמונה יפה", אבל אל לנו לזלזל ברמת הכשרון הנדרשת פה, כדי לעשות את הצל בעץ, או להחליף לאט לאט את הצבע שבשמיים.. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני. נחמד ותו לא. תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד. ככה לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מקבל על עצמי. אתה טוען, בעקבות אותו מוחרם, כי א-לוהים הוא הטבע, והטבע הוא א-לוהים? אם כן, אשאל אותך, האם אינך מאמין במה שהוא מעבר לטבע, או, לפי המשל שנתת, מי שבבית יכול לדעת שיש גם מראה חיצוני לבית? האם הטבע הוא חזות הכל? האין בכך צמצום נוראי ומעיק? אשמח לדעת מה עובר לך בראש ולמה בדיוק הוא עושה את זה. נא תגובתך... יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף ה'הומוריסטי': "די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית. "יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נורא.. וכל מילה מיותרת... ובכל זאת: אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה על התגובות האוהדות. גם אמא שלי קראה את הסיפור ובקשה לומר שהוא חמוד. הנה, אמא, פרסמתי. ותודה להורי שהביאוני עד הלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער על המתקפה, אתה הזמנת את זה פחותויותר. אני, על כל פנים, עייף מכדי להמשיך. אולי בהזדמנות. רק תרשה לי לפרוק כמה דברים על שפינוזה, ואסתכל מחר לראות איך הגבת. לפני זה אומר כי אינני מחוייב לקאנט ולמשפט שלו (או של תלמידיו), לפיו כל המוגדר קיים, אני מאמין כי יש דברים שקיימים מעל להגדרות. אז ככה: א. על פי שפינוזה, לא היתה בריאה, והקדמות מוכרחת, שהרי הכל א-להות, לפיכך הכל קדום. ב. אין ניסים, כי הכל בטבע. ג. אין בחירה חופשית, דטרמיניזם, וכן גם א-להים משועבד לטבע. ד. אין שום משמעות לטוב ולחסד. את הרב הנזיר מסתמא ראית, אז אין צורך להכביד בציטוטים. לילה טוב, והרבה שמחה ואור! יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל קצת לא צנוע... בכולופן יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים. ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים. יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים) ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח. אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות. משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף. "וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן) [ליצירה]
- [ליצירה] הנוף הישראלי מתחלף בנוף שומרון... ארץ אויב... צורם משהו. חוץ מזה, כתיבה יפה, סיפור נחמד. תמשיך, תמשיך! מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול. אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר. על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב. הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות. "...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי, העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..." בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור יפה סיפור יפה, אבל בא נתאר לעצמנו שאותו איסמעיל הוא רוצח לשעבר. אני לא הייתי מוכן לגור אתו בסוכה אחת. אני מקוה שגם אתה לא. עניין קטן- שמואל, אינני רוצה לחלוק או לזלזל ח"ו בשירתך, אבל עם כל הכבוד ל"זיקוקה של הרעות", המשפט הזה הורס את המשקל של הבית. ועוד משהו- אולי כדי לשנות את "ואת פני- האורח- - ידעו להסביר." ל "ופנים לאורח ידעו להסביר" כלומר, לא להסביר את הפנים, (to explain) אלא להסביר פנים ל.. לשיקולך [ליצירה]
תגובות