כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
נוגע
ומה יש לומר?
אולי ההוא חמד לו לצון
ואולי באמת רצה לומר לנו
שיש להזהר ממרירות.
לפי המרירים שראיתי מסביבי,
שלא ניפול לשם.
חזקה האזהרה הזאת.
[ליצירה]
כמו תמיד, ארז
כמו תמיד, ארז יודע להרטיט. גם אם רשימה זו שונה משיריך, היא קולחת, זורמת, אמיתית וטבעית.
הנחמה האמיתי לך היא שאכן מימשת את רצונך להתקרב לאדם שמאחורי השירים.
והשירים.
[ליצירה]
ריח הכאב
יותר מוחשי מזה לא יכול להיות. ריח הכאב, כל התחושות, השעמום, האשמה, ההזדהות עם הסבל אל מול החולין של ספירת המשבצות.
מקסים.
(הפריעו לי המלים הראשונות הלקוחות משיר, למה להכניס אותנו לאוירה "מוכנה" ממקום אחר? לי אישית השיר הזה עושה בחילה. אולי זה היה בכוונה? לא. הייתי מציעה להשאיר ביצירה שלך רק את מילותייך שלך. הן חזקות דיין)
תגובות