חבל על חיים,
שכחבל נכרכו
עם קשרי קשרים
בלי קשר קיימא.
חבל עליהם
ועל מה-
שלא היו,
כי סיבוב נפתוליהם,
יכרכם לאדמה.
חבל על אדם,
שנשם נשימתו,
ואיש אין בלתו
כי מאש היא חיותו,
חנק בגרונו
חיי שאריתו,
חבל על חיים
של חטא ושל עורמה.
[ליצירה]
אוי וייי אויי ויייי
אויי ויי אויי ויי אויי ויייי
לנין - איך זאת עשית לנו?
הלהרגנו אתה אומר?
כי מתנו גם נשפכנו
מצחוק - אינו גומר...
בירושלים עיר בירה,
ישנו שמואל אחד,
בעת אשר אותו עזבת
לבבו כה פחד...
אויי לנין... אוי מנהיג
מדוע מתת כה צעיר,
140 שנות חיים
הם מוות כה מהיר...
[ליצירה]
מישהו היסב
את ליבי אבל לא היה צורך. כי כבר קראתי אותו ממש כשהתפרסם פה, ונהניתי מהזרימה של השיר.
מה זה, אביב? פארודיה על נ-נח-נחמ-נחמן- מאומאן.
תחמן.
[ליצירה]
ואווו
אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת.
זה לא מספר - זה סיפור!
התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל?
[ליצירה]
שימו לב
שימו לב ממה מורכבת האמת:
האותיות א' מ' ת' שהם תחילת, אמצע וסוף הא' ב'.
ואילו השקר מורכב משלוש אותיות אחרונות לפני הת' של האמת.
ללמדך - כי דבר אמיתי הוא דבר שיש לו התחלה, אמצע וסוף, שיש בו היגיון והשכל, ואילו דבר שקר הוא זה התלוש, הלקוח מסופן של דברים בבחינת "חצי אמת - שקר".
[ליצירה]
לא באתי לתאר את עולם
החסידות היפה.
באתי לתאר דברים שלצערי רואים היום. דברים מהחיים. אולי במקרה זה "נחת" על עולם החסידות, אבל בשום פנים לא בא לשייך את כולם ל"חסרונות" שעלו מהסיפור.
ודרך אגב, רובו באמת נכתב "מבפנים", ולא, איני חסיד.
[ליצירה]
שמוליק שמוליק
נוחר, ישן - עלמנו
על חורבות העוויתות והאיוולת,
עֶלֶם חדש כבר לא יקום.
מתפעל מנטיית פעליו - כמו חרב
אבדון,
הניף, היכה,
ביונקי שדיים שלא חטאו.
יוצא לקרב העלם!
לחמו כחוקן - איחסה!
לא שוקט הוא
בעצירותו-
על שמרי האדישות, לסבל ומצוקה.
שמש ההתחדשות והתקווה
תאיר - אולי אותו תקרע!
ואז,
הפתח יפתח -
פתחה של תקופה חדשה!
שמואל - דחילק - צא מזה.
תגובות