העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
[ליצירה]
תגובות...
"החזן הנודד"
Take it easy.
יש מודל בתקשורת (שאני לא זוכר את שמו) שמבטל את דומיננטיות המוען ושטוען שלטקסט יכולות להיות הרבה פרשנויות. לטקסט חיים משל עצמו.
מילולית - בגלל זה רמזתי את הכל, ועובדה שזה גרם לחשיבה על המעברות. כשכתבתי את השיר בראש, מה שהיה היסוד, התבנית, היה שבסוף השמיים יזכירו שלא מדובר בפלנטה אחרת. שזה קרה.
אודיה - תודה. :)
[ליצירה]
סאורון
האומנות לא עומדת מעל התורה. יש קריטריונים, שגם הם אינדיבידואליסטים ולא קבועים, היצירה חייבת לעמוד בהם.
חופש היצירה אינו ערך שקודם לעמידת היצירה בקריטריונים אלו, ושלך בהחלט לא.
זו לא צרות מחשבתית, אלא תיעול הכמיהה ליצור למקומות נכונים.
(והיצירה שלך פשוט לא ראוייה, למרות שהיא כתובה טוב מבחינת צורתה)
[ליצירה]
---
זה נוגע, אין ספק שזה נוגע בלב. במיוחד עם המחשבות על החופה שהיתה להלוויה.
(אבל לי אישית קצת קשה עם המסר הלוחמני, שיכול לנבוע בסערת רגשות ולהוביל למקומות לא טובים, כמו קריאת 'מוות לערבים, שישו להם גם פיגועים')
תגובות