אין האור מאיר- אלא מתוך החושך.
(שלט על הקירות, שרד יומיים בערך עד שהורידו אותו.)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * בגלל זה אנחנו רואים מהשחור של העין... [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך את רואה את זה? תסבירי. זה חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ==> אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר. ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר. רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם. נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון. בקיצור-- אופטימיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו, ועוד איזה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] גלי עטרי? אני?? רק דנה ברגר (: [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. גרם לי לבכות. מזדהה חבל"ז.......... אבל באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך... להסתכל על אנשים מההשתקפות בחלון... ואתה בכלל לא צריך להסיט את המבט, מקסימום אתה יכול להסתכל מחוץ לחלון וזהו. שימושי. אהבתי את הסיפור. ממש מזדהה בהמון מהחלקים. (נו, החיים באוטובוס.)(והחיים בארץ, כמובן.) רן, הפעם הגזמת. אבל למה לנו לעשות דיון לא-סימפטי שכזה ע"ג יצירה מקסימה שכזו. קישטא! ((: [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי אומרת שזה מזכיר לי משהו, אבל זה ברור, בהתחשב בעובדה שביום שני יש לי בגרות על שירים כאלו בדיוק. אותו הנושא, והכל. זה כואב. אבל כשאין עם מי לדבר, אין על מה לדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מדהים. ממש כמעט-מושלם. [ליצירה]
- [ליצירה] ערכות הסברה נגד אנטישמיוּת. (עדי, לא להיכנס לוויכוחים פוליטים עכשיו, כשהדם עוד טרי כל כך...) היום בא אלינו אדם, איש טוב, מח"ט באיפהשהוא, בא להסביר על מה שקורה שם, והכל. אני ראיתי מחבל שסוחב בכוח ילד בשביל לעבור איתו את הכביש, שלא יירו בו הצלפים. מה סוחב, הילד נפל, התגלגל, והוא מושך אותו, בשביל לעבור את הכביש. רק ביחד, רק ביחד נוכל לנצח. ערכות השמדה עצמית. לפעמים יש לנו ביד יותר מידי ערכות השמדה עצמית. הסברה נגד אנטישמיות. אתם יודעים, הערבים רשעים, רוצים לראות רגל? -- שנהיה בריאים אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא.... אסור לוותר על שלושת השורות האחרונות, בגלל ההדרגתיות שדיברתי עליה. מראה את המעבר בין הכלום והבלגן לשיטתיות ולכתיבה ה"רגילה". [ליצירה]
- [ליצירה] היי, רגע, זה אתה. -- |שוק| |חיוך רחב| [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז כמה דברים: דבר ראשון, מישי, זה לא שיר ילדים. דבר שני, טל, אהבתי את הרעיון. דבר שלישי, אני כל כך לא מסכימה איתו. ראית את מפלצות בע"מ? לבכי, לצרחה, יש כוח. כי בהם אתה חלש, אתה חושף את עצמך, בצורה הטובה ביותר. בכי משחרר. בכי זה דבר חזק. אבל צחוק, פשוט צחוק, אמיתי, של אושר, חזק אפילו יותר. לא כי משהו הצחיק אותך, צחוק של אושר. אומנם, הוא יותר נדיר מבכי אמיתי, אבל הוא קיים, והוא הדבר ההכי משחרר שקיים, נטול המחסומים, הוא נפלא. זה מה שאני חושבת. דבר רביעי, אישית, שורות קצרות מידי ובערך מילה בשורה זה לא הדבר שאני הכי אוהבת, אבל זה מעניין גם ככה. [ליצירה]
תגובות