מלים מייפות מציאות
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו. מקסים ממש. יש הרבה קצב במשיכות שלך, ואהבתי את האור המסנוור שבציור. באיזה גודל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] אורי, אורי עמירם מה עיני רואות עכשיו? עוד שרשור ארוך הוּרם כמו בפנקייקס של מירב ואתה וממזי שוב מתווכחים ללא פשרה בלי לכתוב מידע חשוב משתלטים על כל צורה רק פריט שוּנה ודאי ממז אינו עוד בצבא לא קצין ולא טוראי כל היום לומד תורה ואתה-כותב דואטים מלך פה על המקצב משורר עם קומפלימנטים בל נשכח-אב למירב ומדוע מתחנפת? זאת לבך לך גם שח הו, סיבה אחת דולפת האם יש למירב גם אח? או בןדוד, שכן נגיש ידיד קרוב ואף מכר הימצא עכשיו פה איש לזאת המחכה מכבר? קצת גבוה ובהיר אפשר שחום ומתולתל שקולו- קול של זמיר ובוגר- לא מהוּתל! רגיש חייכן, נטוּל מגוֹר חכם, מלא בהשכלה שלא ישכח תמיד לסגור את המכסה של האסלה ואיך שכחתי- זה מצחיק! (או שאולי איום נורא) שיהיה צדיק-צדיק לומד לו כל היום גמרא רק שלא יהיה קרח (נפשי לזאת כה הומיה!) שבשבילי יוריד ירח ובמקומו יציב פֵיָה שאת הקשת לי יתפור בצבע, צליל וצחוק נעים ובמבע עיניו טהור יאהב אותי ללא תנאים ובכן, כפי שאתה סבוּר אין לי כה הרבה דרישות אז אנא- מצא לי ת/בחור כי דודותיי כבר נואשות ואם במשימה תצליח ליתמצא בחור רגיש מגן עדן , זאת אבטיח תקבל לך גם שליש על דלתך נקבע אז שלט "אורי עמירם- שדכן" וחבורת בנות בוהלת תמסור לך את ייאושן [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי. זה מדהים! זה פשוט מרגש ויפה. ותודה לאקומה שבזכותה מצאתי את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] . יא מחורפן. זה מה שאתה עושה בזמנך החופשי? מעוות את אתרנו המהולל? תתבייש לך! [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש... זה נורא עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו. בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר. כמובן עד שההוא יבוא ויאמר וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת היא שזה פתוח- איפה היא הייתה. לפי דעתי היא סתם נסעה לאנשהו (טיול או משהו בסגנון) ושם היא פגשה דמות ששינתה אותה. אבל זה באמת פתוח. לא יצא לי לשאול אותה מה זה באמת היה. אבל בכל מקרה- זה לא אומן... [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש! אני כמעט בוכה!! זה כ"כ עצוב!!!!!!! ומהמם ומקסים ועדין ויפיפה... מתקרבת- רוצים עוד סיפורים! [ליצירה]
- [ליצירה] * אבל באמת באמת בלי מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] . והחוסר-מסר לא מטריד אותי. יותר מציקה לי השאלה: ממתי לוקח יומיים לארוז? כאילו... י-ו-מ-י-י-ם-?????????????????????????!!!!!!!!! והשאלה מתגברת כשמודעים לעובדה שהעומד לפנינו שייך למגזר הזכרי. אם הוא היה איזה צפונבונית שצריכה לארוז את כוווווווווווווול המלתחה שלה והאיפור- הייתי מבינה. אבל מה כבר יש לו לארוז- מברשת שיניים? אכן שאלה קשה ונוקבת... [ליצירה]
תגובות