את בדרך אליי.
אני עוטף עצמי בנייר צלופן
ומתבשם.
את מכחול הפלא
לא תראי (עדיין)
בשפופרות הצבע
לא אשתמש (בינתיים)
רק
אתן ללחש מתוק
להתערסל אל אזנך
מגע הקסם
מי יודע.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מתוק מדבש........... [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו ממש עמוק בפנים. קשה בפעם הראשונה להגיע לשם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתוק אלא עצוב. ביום שהסוגריים יוסרו זה יכאב לה. [ליצירה]
- [ליצירה] מהו מכחול הפלא? איזה מין שפופרות צבע? אני גם רוצה את הנוסחה. אבל נראה לי שזה יותר מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? ממש לא מסכים! היא בטח ממש מחכה ליום שהסוגריים יפתחו. חוץ מזה, אומרים שזה כואב רק בהתחלה ( בצחוק). [ליצירה]
- [ליצירה] את צודקת. לא מסובך אבל פשוט. בכל אופן, אפשר להסתכל על זה בשני כיוונים שונים. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני מתכוונת שביום ש("עדיין") יפסיק להיות כזה, ו("בינתיים") כנ"ל זה יהיה עצוב. הכל בהנחה שהבנתי את השיר הזה, שלא נראה מסובך במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לאללא יפה! אף כי לא הבינותי לגמרי... [ליצירה]
- [ליצירה] אנ י גם חושב שהוא מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] זה משומשומושמושמושו [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו. זה לא קל, אך זה אפשרי. מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו. אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] >בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת לא כל היתושים זורמים אל הים. אתה מתחיל משעשע ומסיים עצוב. זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] היה שלום נווד עלוב הבל פיך איתי דמעתי כבר לא שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי. זה נותן לי הרגשה כל כך חמה. חורף. [ליצירה]
- [ליצירה] ביסלי היקרה, זה נחמד ממש! כך גם גברים ונשים. לא דוברים את אותה שפה אך מחליפים נשיקות ופרחים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני מסכימה עם שי. [ליצירה]
תגובות