הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
היא כנראה באמת היתה טיפוס עדין..
כי רוב הבחורות היו נוקטות בשיטה שעשו לעוף ים סלולרי והיו זורקות אותו על איזו מלצרית.. :-)
רעיון חמוד מאד :) - כיף לדמיין איך זה הולך...
השורה האחרונה? ובכן.. שיהיה...
[ליצירה]
אולי זה הקטע.. ועדיין...
אם הוא יתפקע אז הוא יחיש את פעימותיו? זה לא אמור להיות הפוך?
וה"אז אדיש" שבסוף סוגר את זה כמו שצריך, אהפתיותו.
אה, והוא מזכיר לי משהו בצורה מחרידה ואני לא מצליח לשים על זה את האצבע.. יש'ך רעיון?
[ליצירה]
אז במילים אחרות..
אתה מציע שכשמישהו מאיים עליך עם סכין פשוט תראה לו את הגב..
אסטרטגיה נבונה - מסתבר שכיוון שיש לו שטח פגיעה יותר גדול ופחות מוגן הוא כל כך יתבלבל מרוב אפשרויות תקיפה עד שלא יתקוף בכלל ואולי אפילו ירביץ לעצמו..
ירושלמי, עשית זאת שוב.
[ליצירה]
נגה...
לא היתה כאן שום מטרה של התכתבות...
בעיקרון השיר הזה בכלל התחיל כשמישהי הציעה לי לכתוב שיר על כדור צונח.. - שיר שאוטומטית העלה לי כדור פורח (מסיבות די ברורות, נכון?) וממילא לא זעק לשיר שמח של היי הו היי הו :-)
זה הכל.
תגובות