הדרך עצמה אינה חשוכה
כאשר יש מנורות בצדי הדרך
או אור חיצוני אחר.
(מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים).
[ליצירה]
אבל
הדרך עצמה אינה חשוכה
כאשר יש מנורות בצדי הדרך
או אור חיצוני אחר.
(מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים).
[ליצירה]
[ליצירה]
---
אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות.
[ליצירה]
---
היצירות שלך יכולות להיות יותר טובות בלי המילים הלא נעימות (השכנה הכוסית, שבריר רגע מזדיין).
וגם את הקטע הזה אהבתי, מלבד הסוף שלוקח הכל לאיבוד, אבל שימת-הלב שלי לכך שבאופן עקבי יש מיליםלא נעימות ביצירות שלך, קצת מונעת ממני להתפעל ולהיות מרוצה.
[ליצירה]
---
הסיפור שלך מעניין, ויפה הפרשנות שלך אליו.
המספר כן יודע לאן הוא רוצה להשתייך, אבל זה לא לשם, לשום נתיב שמופיע שם, טוטאלית.
והכתיבה שלי בהחלט לא מזכירה את כתיבתו של הרב סבתו הדגול.
[ליצירה]
יש שם מילה צורמת...
כשגדלים, האהבה גם מתפתחת ואוהבים יותר.
וחייבים לגדול כדי להרגיש באמת את משמעות האהבה.
גם אני אהבתי בגיל 15, ובגיל 9, ואני אוהב עכשיו (לא אותן אהבות)
ואין מה להשוות. כשמתגברים לומדים.
תגובות