או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
אמממ...
גם בינתי- המוגבלת כנראה- לא קלטה את הדקויות.
גם לא את העבויות.
כלום למעשה.
ולמי ששאל- הייקו זה סוג של שיר, קצר מאוד, בעל שלוש שורות כמדומני וכמות מדוייקת של מילים והבהרות.
מקור העניין- ביפאן.
מה יש? רק מיצובישי אנחנו לוקחים משם?
[ליצירה]
אהבתי
מאוד אתגר קרתי- וזה לא רע בכלל.
רק שאתגר מאופיין יותר בכתיבה ללא מסרים (ממזי? משמעות לכל מילה? כנראה שזה אתגר גדול עלי לקרוא אותו...) וזה... לא יודעת. יותר טוב כזה.
סוערה.
[ליצירה]
אמממ...
אז נכון... הבחירה בדימוי ה... ספציפי הזה- לא בכדי.
אבל למרות תחושות לא נעימות שזה גרם לי- די עניינה אותי העובדה שהבחור מתייחס ככה לכתיבה שלו.
אז... כמה פעמים בשבוע יוצא לך לכתוב ככה?
סליחה על הגסות (החמורה פי כמה) בתגובה שלי.
הדבר דעיל חייב את זה.
ואני לא טיפוס פוריטני- אבל זה היה קצת יותר מידי...
סוערה, שאיכשהו חושבת שאתה דווקא כותב לא רע אבל ... נו, הבנת.
[ליצירה]
...
מתקרבת, מתה עליך...
אבל אל אל אל תשכחי! הוא בקיא במכמני השפה העברית על כל תקופותיה ורבדיה!
ירושלמי, קפלונה- זה ביטוי מקראי שגור ל"קפלו נא"?
וכמובן ירושלמי שאתה מפרסם את יצירות הפאר שלך בכל מקום ואתר- אפילו בבמה חדשה- ושם יש לך אפילו שתי תגובות על כלללל השירים שלך, שזה בערך שתי תגובות יותר ממה שיש לך בשאר האתרים.
רק כאן אנחנו איכשהו עושים איתך חסד ומגיבים.
[ליצירה]
:) חייכתי.
ולקנגורו בת קוראים קנגורה. או קנגורורה. איך שתרצה.
ולעניין היצירה- מה זה משנה אם היא לא גורו או כן גורו- העיקר שזו חיה סימפאטית להפליא.
תגובות