[ליצירה]
אחרי שקראתי
את הסברך המפורט, וחזרתי וקראתי את הבית האחרון- הבנתי את כוונתך. אבל גם אם אין מבינים את המסר שניסית להעביר- השיר עדיין מ-ה-מ-ם! שלא לדבר על כל הרימוזים משיריה של רחל: "סתור-שיער כתינוק" וכו'. אהבתי מאוד מאוד מאוד, החזן.
[ליצירה]
תאמיני לי...
הבנו את הקטע טוב מאוד, גם בלי המשפט האחרון...
(אם היית שמה בסוגריים את אותו משפט פרשני, וכותבת אותו בגודל הכי קטן- 'אולי' היינו סולחים לך...)
:-)
[ליצירה]
כן, בהחלט מעורר מחשבה...
לפעמים נוטים אנו לחיות עם פגמים מסוימים (אתיים, אסתטיים וכו'), כאילו היו הם דבר ברור ומובן מאליו, שאי-אפשר לשנותו... יפה, אהבתי.
[ליצירה]
לא בדיוק מסכים...
לא בדיוק מסכים, כיוון שאני יכול להעיד לך לגבי עצמי, שלפעמים מרגיש אני שחיי הם כמו פתיל בוער (בעיקר כאשר אני מתרגש, אוהב, בקיצור: אמוציונאלי), ולפעמים- כמו פתיל כבוי... אם חיינו היו כמו פתיל בוער
כ-ל ה-ז-מ-ן, אה, זה היה פשוט מ-צ-ו-י-ן !!!
תגובות