[ליצירה]
מצטרף ל'נעל'
בשאלות. אך על השאלה הראשונה אפשר לענות "כן, בהחלט!" יש "כאילו" משוררים שכאלה, שהם בעצם חלאות, וכל רצונם הוא לעשות דאווין שכזה... דאווין על חשבון התנ"ך וכו'. וישנם משוררים אמיתיים, ש'לפעמים' הם חלאות... גם אני, לפעמים, מרגיש עצמי כחלאה שכזאת...(טוב, אבל... אינני משורר 'אמיתי'..!). בעניין הבתים על יעקב ואברהם... זה בהחלט מעניין... איך בתים אלה קשורים בדיוק עם אופיים? וחוצמזה אעיר, ששיר זה הזכיר לי שיר אחר, של נתן זך (שגם הוא, מדי פעם- 'חלאה' לא קטנה...):
"הצייר מצייר, הפסל מפסל
אך המשורר אינו שר.
הוא הר בצידי הדרך..." וכו', וכו', וכו'...
[ליצירה]
מצטרף לכולם בחום
אין ספק- אחת מהיצירות הטובות ביותר שנכתבו פה אי-פעם (שמעת, עופים?) במיוחד נגע לליבי אמירת התהילים למען הצלת הילדה הקטנה (והמקבילה ה'מספרית' לכך). זה כל-כך אקטואלי בשבילי הרגע... מיד, אבל מ-י-ד, מצרף יצירה זו ל'מועדפות'. קולקבוד, הראל.
[ליצירה]
כן, באמת הכל נזיל
הכל יחסי. קראתי את שלושת שיריך האחרונים וזו המסקנה העולה מהם: החול הוא אולי החומר הזול ביותר והנדוש ביותר אך הוא יכסה את גוויות הגמלים בבוא זמנם, ההשתאות לנוכח המכונית ההדורה המתחלפת ברגשות-חמלה לנוכח הפרסונה הנכה (בעלת הקביים) היוצאת ממנה, והזמן- שמצד אחד מרפא את כל מה שזקוק לריפוי ומאידך- גורם ל"חוברי-חבר" למיניהם- להצטער על מעשיהם. אותו רעיון- הנזילות והיחסיות מובע היטב גם בשירך הקודם: דאגות, עליו הגבתי כבר. למקרא השיר האחרון, "רפואה" נזכרתי פתאום בתמונתו המפורסמת של סלוואדור דאלי, בדבר השעונים הנוזלים. גם הוא כיוון לאותו רעיון. אהבתי, החזן.
[ליצירה]
[ליצירה]
טוב, שיהיה וואלתר!
מה זה משנה... העיקר הכוונה! רגע, אולי אכתוב איזה שירון קטן גם על וולטייר (הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-18)? ואולי גם על וויזלטיר? אה, לאחרונה מצאתי שזה אתגר די-נחמד לכתוב על דמויות הסטוריות. אתה גם לומד הסטוריה, וגם קצת מעדן אותה, מבחינה פואטית.!
תגובות