ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך, יהודית! טוב שיש עוד מישהו בעולם, מלבד אביב וסתיו (מבלי להמעיט בערכו, כמובן...) שמתייחס לשיריי. תודה! תגובתך היתה לי כמו משב-רוח רענן, בארץ ציה... [ליצירה]
- [ליצירה] שיייוווו... ממש- "השמש זרחה, השיטה פרחה, והשוחט- שחט!" כן, זה חזק. קבל "חזק ואמץ", הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא? טוב, לפעמים אני נסחף... ידי קלה על המקלדת... שיסלחו לי כולם! (והרי יודעים אנחנו, שאסור לאדם גם לומר לשון הרע על עצמו...) [ליצירה]
- [ליצירה] אביבושושולו! גדול אתה, אחי!!! תמיד טוב לחייך למקרא הערותיך..! אגב, מה שלום הגלויות של ירושלמולו? [ליצירה]
- [ליצירה] הה, איזו יופי! פראפראזה כ-ל-ב-ב-י! כל-הכבוד והמשך כך! יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] הרהורים באספמיא הלכתי על אספלט, הלכתי על מלט, ותמיד היתה לי תחושה קלוקלת. הלכתי על עפר, הלכתי על בטון, ותמיד היתה לי הרגשה של שיגרון. הלכתי על חבל, הלכתי על חימר, ותמיד היה לי רע ומר. לא סתם... ש-לי יהיה רע ומר?! השיר נפלא, אהבתי. החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] ואילו אני נפשי ננקעת- רק כשאני בחברה! כשאני לבד- אני אומר לעצמי: "תתעודד, המציאות סה"כ די וורודה, אנשים הם לא כל-כך טפשים כפי שאתה חושב..." טוב, צרות של עצמי... [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל... לפעמים- קשה לנו להיפטר ממנה. וגם לרוב- מגיעה היא עם האהבה, כמו שכתוב בשיר-השירים: "עזה כמוות- אהבה, קשה כשאול- קנאה"! [ליצירה]
- [ליצירה] * קבלי ח"ח, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר ומה אדבר... מעולה, פשוט מעולה... כן, קראתי עד הסוף, אבל לא התעמקתי כל-כך ביצירה, 'כי אין לי ראש עכשיו'... אבל לומשנה... (כמעט) כל יצירה- כבר מהמשפטים הראשונים בה אפשר לחוש, אם היא גדולה או לא. כבר מהמשפטים הראשונים ביצירה זו, חשתי שזה משהו גדול באמת. מחזק את ידייך, הראל. [ליצירה]
תגובות