ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
נו...
לאחר תגובה כזאת, מהירה ונוקבת מצידך, אני 'לוקח את דבריי בחזרה'... אבל איפה, איפה כל הביטויים ה'מופרעים' וה'מוזרים' שאתה משתמש בהם בשיריך, כמו: צורבייה, רעניה וכו', משום-מה לא מצאתים בשיר זה!
[ליצירה]
כן, בהחלט מעורר מחשבה...
לפעמים נוטים אנו לחיות עם פגמים מסוימים (אתיים, אסתטיים וכו'), כאילו היו הם דבר ברור ומובן מאליו, שאי-אפשר לשנותו... יפה, אהבתי.
[ליצירה]
כן, זה באמת משהו!
זה ב-א-מ-ת שיר מעולה! הצלחת פה להעביר ברגישות עצומה, את היחסים שבין איש ואישה, יחסים שיכולים להיות שבריריים לחלוטין (במיוחד לגבי רווק ד-ת-י). וכל-זאת, עם בקשה כנה לקב"ה, ושילוב מוטיבים קבליים ברורים. בשיר הזה הרגשתי הזדהות עצומה איתך, קבל יישר-כח ע-נ-ק, החזן.
[ליצירה]
כנראה ש-
באמת לא הבנתי... לאחר שראיתי את התגובות האחרות, ובמיוחד את זו של נפש ממללא עצמו, הבנתי ש"נפלתי בפח"... אך שוב, אין זה עומד בסתירה לטענתי: ההומוסקסואליות היא נושא כאוב, וצריך לתת עליה את כל תשומת-הלב, גם אם רוב-רובו של הציבור הדתי- אינו כזה. שוב שבוע-טוב לכם, הראל.
תגובות